ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 19 באוגוסט, 2013
ע"י אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה)
ע"י אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה)
הספר מתחיל קצת בצורה מקרטעת אבל ממשיך וממשיך לסקרן ולמשוך את הקורא לעוד.
הדבר הראשון המעניין שקרה היה העניין עם יציי.
דלילה מתעסקת איתו וחולמת להתחתן איתו יום אחד והכל כמובן מתחרבש כי הוא בסך הכל רודף שמלות כמו רוב הגברים שלא שומרים נגיעה.
פה נכנס כל הקטע הזה שהיא מסונוורת ממנו והכל.
בהמשך כשהיא פוגשת את חיים הוא כמובן מוקסם גם כן מהיופי שלה ולא אכפת לו מה שאומרים עליה מה שמראה שהוא לא מי יודע מה דתי כמו שהוא תופס מעצמו, למרות שבמציאות הוא כן חזק ממנה מבחינה דתית אבל זה שהוא בחר בה למרות כל מה שהוא ידע עליה והעבר הלא צנוע שלה מראה שבכל זאת משהו בו לא בסדר..
וכל זה בלי שדיברת עליה!
היא הרי החלק הכי מעניין ומתוסבך בספר. מצד אחד היא דתיה מצד שני היא פרוצה אין לה רגשות אשם ואחרי רגע היא מברכת ברכת המזון לפני שהיא עומדת לנאוף בבעלה (!!) ומתחילה לבכות.
בקיצור, היא פסיכית נצלנית ובעלת פיצול אישיות מסוכן ביותר.
רציתי כל כך שהיא תיתפס כמה שרק רציתי אבל בכל זאת זה לא הסיפור שלי, אז המשכתי לקרוא והעלילה הפכה להיות הזויה יותר ויותר עם מעבר לדירה חדשה בסוואלו לייק - עם אנשים הזויים והולדת בן - תוך כדי איומי רצח על בעלה, הופעתה של חברה שלה שתבררה כלסבית וזה היה הכייי מוזר כאילו מה זה קשור??!!
אבל הקטע הכי מוזר היה בסוף עם האיש הזקן ההוא שפיתה אותה ורק אז בעלה נזכר להטיח בה האשמות משנים עברו...
ושוב אבל הקטע השנוא עליי היה בסוף, לא מובן בעליל אם הם התגרשו או לא התגרשו.
פשוט קראתי את המונולוג או איך שלא קוראים לזה בסוף ולא הבנתי מה אני קוראת וזאת כבר הקריאה השנייה שלי ולא הבנתי מה קורה כאן???
אז נעמי רגן בהחלט חייבת לי הסבר ולכל האנשים כמוני שלא הבינו.
בכל מקרה, גם אחרי כל התסבוכות ההזויות והבלאגים והקטעים הלא מובנים האלה, תהרגו אותי אני פשוט לא מבינה איך אהבתי את הספר הזה..
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת