ם תגלגלו שוב את שם הספר על שיפתותיכם תרגישו בעיקצוצים בחלל הפה ואת בלוטות הרוק מתמלאות לנטרל את החמיצות המתקרבת , לפי שם הספר יכולתי לחוש בטעם העצוב של ההחמצה ,ולא, אין לי כוחות על ,גם הספר הזה שנע בין ריאליזם לסוריאליזם בצורה כל כך יפה ומתוחכמת לא מתימר להיות פנטזיה.
זה ספר שמגולל סיפור התבגרות של נערה רגישה ומתבוננת המסוגלת לטעום באוכל רגשות של אנשים שהכינו אותו, וכך היא מגלה שלאימה האוהבת והחמה יש חלל ריק ופעור בנשמה והטעם של המזון שהיא מבשלת הוא טעם של עצב ובדידות תהומית.
מעטות הפעמים שאני מכה על חטא שלא למדתי מספיק טוב אנגלית בשביל להנות מספר בשפתו המקורית, מבלי להבין הרבה בתרגום אני יכולה לומר בוודאות שהתרגום של הספר לוקה בחסר המשפטים לא מהודקים ולא אחת נאלצתי לחזור על פיסקה ,מה שפגם ברצץ הקריאה.
.אך עם כל זה ,את הספר הזה סיימתי ביום אחד בטעם חמוץ ועצוב שלא אני זאת שכתבה אותו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
