בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 7 במאי, 2012
ע"י סבטלנה כהן
ע"י סבטלנה כהן
בילדותי זכור לי שראיתי פעם, אולי אפילו פעמיים את הסרט: "שתים עשר הכסאות". הסרט (או שזו היתה סדרה?) בכל אופן היו משעמשים ביותר.
והשאירו עלי רושם, עובדה ש - 40 שנה אחרי, אני עדיין זוכרת את הסרט/סדרה ואת התוכן.
והתוכן הוא: לפני מותה מתוודה גב' אחת בפני חתנה שהיא החביאה יהלומים באחד מ- 12 כסאות פינת האוכל שהיו לה.
מתחיל מרדף משעשע לאחר הכסאות, אשר הגיעו ליעדים שונים,
עד לסוף פיקנטי ומפתיע.
כשגיליתי שיש ספר ועוד בעברית, ברור שרצתי לקראו.
הספר הוא סאטירה חריפה על הנעשה ברוסיה אחרי המהפכה.
מרגישים בסגנון הכתיבה הרוסי - וכאן נקודות זכות למתרגמים אשר העבירו את סגנון הכתיבה המקורי.
הספר די מסובך לקריאה לקורא העברי. השמות הרוסיים הארוכים מסרבלים,
סגנון כתיבה שצריך לאהוב.
לדעתי בסאטירה כמו גם בכתיבה מינון בהומור מאד חשוב.
הומור במנון נכון - משעשע ומצחיק, אך אותו ההומור שחוזר וחוזר על עצמו כל הזמן, הופך למתיש ומשעמם.
וכאן הוא אכן מתיש ומשעמם.
לאחר קריאה של כ- 100 עמודים לערך, דילגתי לפרק הסיום.
ולא הרגשתי שהפסדתי משהו.
באם אתם קוראים את הספר בשפת המקור? - יתכן ותהינו.
באם לא? - אז וותרו!
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
