ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 באפריל, 2012
ע"י עופר
ע"י עופר
יצירת מופת.
את הספר קראתי לראשונה לפני 20 שנה ויותר בתיכון,והוא אחד מהספרים שהשפיע על אהבת הקריאה שלי.וכעת שוב הזדמן ליידי.
צרפת של שנות ה-70 במשכנות העוני של פריס, מעונם של הפליטים, הזקנים, המהגרים והמסוממים נרקם קשר בן 11 שנה בן מוחמד (מומו) בן לאמא יצאנית ואב פסיכוטי,לרוזה יצאנית לשעבר, בשנות ה70 שלה (68-69 ליתר דיוק) שמטפלת בילדי יצאניות, המפקידים אצלה את ילדיהם תמורת תשלום חודשי.
רוזה,שחוותה את הגירוש מצרפת ב-1940 ממחנה דרנסי לגרמניה ולאושוויץ ,חיה בפחדים ובסיוטים,מתמודדת עם פחדיה עם תמונה של היטלר מתחת למיטתה ועם מרתף יהודי המשמש לה מקלט מסיוטיה.
נדמה שעל אף שמומו מוסלמי ורוזה יהודייה, הדיו קיום ביניהם והדאגה שלהם אחד לשני גוברים על הכל, מומו מטפל בה,ורוזה דואגת לחינוכו (וגם לחינוך יתר הילדים), בסביבת המגהרים בני דתם (מומו שלומד קוראן אצל חמיל ואת הספר עלובי החיים).
גם שכניהם המהגרים (וואלומבה ואחיו לשבט), המוסלמים (האחים זעום), הטרנסוויט (לולה) וכמובן ד"ר כץ (היהודי,שמעמיד את רוזה במקומה ומרגיעה אותה מפני פחדיה)כולם נוטלים חלק בדאגה לרוזה- לקראת הסוף הבלתי נמנע.
יצירת מופת.
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
