"ברקע ההתבגרות הנינוחה שלי בצפון לונדון, יהודים – ואני אחד מהם – תויגו כקורבנות השואה, לא כנוקמי נקמתה. אף פעם לא ממש ערערתי על הסטריאוטיפ הזה עד שנתקלתי בסיפור הזה, או ליתר דיוק, עד שהוא התגלגל לפתחי. זהו סיפור על יהודי שאינו מבליג, שמשיב מלחמה שערה." (עמוד 23)

הספר "הנס ורודולף" מאת <mark>תומס הרדינג</mark> מתאר את המצוד שערכו בעלות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה אחר רודולף הס, מפקד אושוויץ. המחבר, תומס הר

ספר מעניין. נקודת המבט החדשה על אושוויץ, דרך תיאורי המפקד האחראי, שחי ליד הגהינום וניהל אותו היא מעניינת, גם אם הקשר למי שתפס אותו והקבלת סיפוריהם מעט מאולצת. הסופר מנסה לתאר את חייו של הרוצח שהעריך שהצליח לרצוח כשני מיליון אנשים, כחייו של איכר קטן, בירוקרט שסבל מהצקות הבכירים ממנו.
אבל אנחנו מכירים אותו כמי שטבח את עמנו ביעילות.
ה"אובייקטיביות" הזו, לטעמי, בחלקים מסויימים מצליחה ליצור אהדה. ל

ספר עוצמתי, מטלטל.
הסופר מתאר את חייהם של הנס ורודולף מילדותם לאורך השנים (מלחמת העולם הראשונה ועד לכידתו של הצורר). הסופר אובייקטיבי, אך הרגשתי בתחילת הספר הזדהות עם רודולף. אשר לעיתים גרמה לי להפסיק לרגע, לחשוב ולהתנתק מרגש זה.
היות וחברים אחרים, בחרו להעמיק את הידע ההיסטורי בחרתי להאיר פן אחר.
מעניינת ההשוואה בין שני הגיבורים, לאורך השנים. התמורות במצב הכלכלי, ההשכלה תכונות האופי.
למשל התמ

בוקר בנובמבר צילום בשערי אושוויץ נכדו של רודולף הס מפקד אושוויץ ואימו מתחת לכתובת ״העבודה משחררת ״

באושוויץ נהרגו למעלה מ-2 מליון איש היה זה בית החרושת למוות
מי היה מפקדו של המחנה- נער צעיר שהתגייס למלחמה״ע ה-1 בגיל צעיר -16
וויתר על חלומו להיות כומר , חש שגרמניה נבגדה ע״י הסוציאל דמוקרטים הקומוניסטים
והיהודים .
הצטרף לפרייקור - יחידות סמי צבאיות.
היה אוהב חקלאות ועבודה בחווה וכך הכיר את א