ביקורת ספרותית על זן ואמנות אחזקת האופנוע מאת רוברט מ. פירסיג
ספר מעולה

---

באשר ל זן ואומנות אחזקת האופנוע העסק מורכב ומענין.
אני לא מכיר כמעט אנשים שקראו ספר זה עד סופו.
כ 7 מכל 10 אנשים ששאלתי על הספר,
ושהודו שהחלו לקרוא אותו,
גם ציינו שלא שרדו עד עמוד 50,
ואפילו עמוד 30 או 10 היוו הישג..
וספציפית לגבי נשים וספר זה, הסטטיסטיקה אף עגומה יותר.

תופעה שלא היתה ברורה לי כל צורכה,
מכיוון שאני חולה על הספר הזה.
קראתי אותו כמה וכמה פעמים,
הוא תמיד הרגיע אותי והחזיר אותי ישר הביתה,
(קצת כמו ספריו של דאגלאס אדאמס,
ובמיוחד שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש
ומדריך הטרמפיסט לגלקסיה..)

סצנת ההייקינג אבא/בן בהרים ביער למשל.
או השורות בהן המחבר רואה את עיניה היפות והעצובות
של המלצרית המגישה להם בדיינר שכוח אל בזמן הטיול,
ושואל את עצמו איך היא לא מבינה שעם זוג עיניים כאלה
היא לא תיוותֶר עוד זמן רב לבדה.
השורות האלה תמיד שוברות לי קצת את הלב.

ספר זה החכים אותי והשפיע עלי כל כך,
עד שבשנות התאר הראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה באונ' חיפה,
נעזרתי ברעיונות ששאבתי ממנו ופיתחתי הלאה,
מס' פעמים על מנת לכתוב עבודות בקורסים שונים בשני החוגים.
נהגתי לומר אז שהספר הזה עשה לי את התאר.

אני זוכר למשל עבודה מסויימת בה התמקדתי בהשוואתם של
אקדח הגלוק האוסטרי וטנק המרכבה הישראלי,
כדוגמאות לרעיון ותפיסה חדשים לגמרי
שהנחו את המתכננים וראשי הפרוייקט,
על מנת לפתור במחי יד ובאבחת סכין אינטלקטואלית את רוב,
אם לא כל הבעיות והפגמים המסורתיים,
שגררו איתם האקדחים והטנקים של היצרנים השונים כולם,
שההאחזות במסורת ובשמרנות, ובעצם הַהִמצאות בסוג של קבעון מחשבתי,
מנעו מהם לפתח משהו שיעלים את הפגמים
מתוך מציאות של יצירת דף חדש בו הכל אפשרי :)

במחשבה שניה עכשיו, היה גם בחור יהודי גרמני צעיר ומוזר אחד,
שרץ על מסלול דומה פעם בתחום הפיזיקה..
ועוד אחד נחמד בשם ניקולה טסלה בתחום החשמל.
יצויין לטובה גם סטיב ג'ובס זצוק"ל..

» ביקורות נוספות של רון שחר
» ביקורות נוספות על זן ואמנות אחזקת האופנוע