הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 ביולי, 2016
ע"י אודי
ע"י אודי
אב ובנו במסע אופנועים במערב התיכון של ארה"ב, מסע של הכרה עצמית, פירוק עצמי לגורמים , חיפוש אחר רוחות העבר. הרוחות שהיו הוא עצמו ואינם עוד. פירסיג דן בנושאים רבים אשר במוקדם מושג האיכות. הוא מנסה ליצור תורה פילוסופית-מדעית יחדאית בדומה למדענים של ימינו, התרים אחר תיאוריה כוללת אחת שתסביר את הכוחות הפועלים ביקומינו. הדיונים (שטוקוות בפי הסופר) לעיתים מרתקים לעיתים טרחניים, לעיתים מאירי עיניים לעיתים חפרניים. הספר מצליח לעורר את המחשבה ולגרות את הסקרנות והוא מהנה וחכם.
יותר ממילה על התרגום - כנראה כאשר התפרסם הספר בשעתו, סוף שנות השבעים, הוא העביר את הדברים בצורה מספקת ויעילה. כיום עם התפתחות השפה ושינויי הדיאלקטיקה יש מקום לתרגום חדש ועדכני יותר. רוב הזמן אני מבכר תרגומים ישנים יותר (תראו איך התרגום החדש חובט ב"נסיך הקטן" למשל) לרוב הם מליציים יותר ופיוטיים. אך תרגום חדש ל"זן ואמנות אחזקת האופנוע" יעשה לו בעיקר טוב וינגיש אליו קוראים רבים שנמנעים מקריאתו בגלל העברית הארכאית.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גדענקא
(לפני 5 שנים)
אמנם עברו כמה שנים מכתיבת הביקורת הזו, אבל אני ראיתיה רק עכשיו.....
אני מסכים עם ההמלצה שלך לתרגם את הספר בתרגום חדשני ומעודכן יותר, כן, אבל לא חושב שזה מה שינגיש אליו יותר קוראים..... הספר הוא רב-מכר ונרכש בהמוניו עד היום. אני חושב שמי שמתחבר לז'אנר הזה, השפה ה"ערכאית" לא תהווה לו מכשול, ואפילו, אדרבא - יש לעתים "טעם-של-פעם" מיוחד כזה בשפה הישנה הזו. |
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אני מאוד אהבתי את הספר הזה בגלל הניסיון ליצור חיבור בין אב לבנו.
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
קראתי לפני מיליון שנה ואני זוכרת שמאודאהבתי את הספר הזה. תודה
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת