ביקורת ספרותית על אל תשלח ידך אל הנער מאת הרב ישראל מאיר לאו
ספר טוב

---

כל כך הרבה שנים תכננתי לקרוא את הספר הזה והינה כעת שנזדמנה ההזדמנות לא התאכזבתי. הספר מספר את סיפורו האישי של הרב, שמראות השואה ורציחתם של הוריו ובני משפחתו הטילו בו את חותמם בכל תקופת בגרותו עד עלייתו לכס הרבנות הראשית.

לרב יש יכולת רטורית סגולית כאילו היתה מנגינה היוצאת מחלילו של החלילן מהמלין. נראה שכוחו הרטורי של הרב מתעמעם קמעה במקצב של הספר. אירועי הספר המרגשים מספקים הצצה לסיפורו המופלא של ילד יתום (לולק) שמצליח להגיע מגיא ההריגה הנאצי ועד להפיכתו לאושיה רבנית נערצת.

בחצי השני הספר אינו תיאור עלילתי כרונולוגי אלא יותר מקטעים של חוויותיו המעצבות של הרב, לעיתים אין בין הפרקים קשר ישיר דבר שפגע לא פעם בשטף הקריאה.

רק בסיומו של הספר הבנתי שתכליתו של הרב אינו בכיבוש מדף הספרים אלא בכיבוש הלבבות תוך שהוא מרגיש חובה אישית להמשיך להחזיק בלפיד הזיכרון של קדושי השואה.

» ביקורות נוספות של yossic
» ביקורות נוספות על אל תשלח ידך אל הנער