ביקורת ספרותית על שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
ספר מעולה

---

אין הרבה ספרים שאני יכולה להזדהות או לחוש אמפתיה עם מרבית הדמויות. שבע מידות רעות גרם לי בדיוק לתחושה זו.

הספר עוסק בארבעה מועמדים, שלושה אמריקנים, וישראלי אחד, המתחרים על מישרה נחשקת באוניברסיטה אמריקאית מובילה. אחד יסודי אך איטי, שני מבריק אך שחצן, שלישית נעימה אך חסרת ביטחון, והרביעית יודעת הכל. בין הדמויות הנוספות מרצה אמריטוס שלא מוצא מנוח, חברת סגל צעירה ממורמרת וחסרת ביטחון ואחרת קשוחה ואכזרית. בין לבין עוד דמויות משנה מעניינות וצבעוניות.

כל פרק מציג תכונה רעה אחת ומביא את האירועים מנקודת המבט של דמות ראשית מסוימת. בחלק מהמקרים אנו זוכים לנקודות מבט שונות על אותו אירוע מדמויות שונות, דבר המשנה את התחושה וההבנה שלו ב-180 מעלות.

סיימתי את התואר השני לפני שבע שנים ומאז אני עובדת באקדמיה, אמנם בארץ ולא בארה"ב, אבל זה ממש לא משנה. גם בעלי באקדמיה וכך חלק מחברי. בכל אחד מהדמויות מצאתי מקבילה כאן, ממש מחדר ליד או מבניין שכן. כל התככים, המזימות, הקנאה, הרדיפה אחר הפרסומים, מלגות, הקביעות, שנעלמו לחלוטין ממני בהיותי סטודנטית לתואר ראשון, התגלו בפני במלוא "הדרם" בכניסה לעולם האקדמיה. אל תבינו אותי לא נכון, יש המון נקודות אור, יש מחקרים מדהימים, פרגון הדדי, שיתוף פעולה, גמישות ונגישות, אבל גם כל כך הרבה פוליטיקה ולכלוך...

לדעתי הסופרת הצליחה להעביר את התחושות בצורה מוצלחת והצטיינה במיוחד בהצגת חלק מהדמויות (עברון, פישר, ליסה). עם זאת דמויות אחרות ובמיוחד דמותו של אלן, שהיא הדמות האהובה עלי ביותר בספר, לא זכו לייצוג הולם וחבל.

כשסיימתי את הספר מצאתי את עצמי בלילה חולמת על משרה נחשקת באוניברסיטה אמריקאית, חיה מחדש את הפחד של אלן, את העלבון של עברון, את הבדידות של פישר, את הציפייה של ליסה ואת המרירות של יוהנה.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על שבע מידות רעות - חרגול פלוס #