ביקורת ספרותית על ערבים טובים - המודיעין הישראלי והערבים בישראל: סוכנים ומפעילים, משת"פים ומורדים, מטרות ושיטות מאת הלל כהן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 בפברואר, 2012
ע"י חלבי


מי מהקוראים את הביקורת לא מכיר משפחה ערבית על כל גווניה וכל עידותה
מי לא התאריח אצל חבר או משפחה וטעם את הזעתר או הלבנה עם השמן זית בפך המאוחסן במחסנון האפל והזערורי
אכן ערבים טובים ואל לנו לערב אקטואליה בתוך ההויה האנושית שבעניין ומי מאיתנו נטול חולשות אינושיות ורגשיות ומ י מאיתנו בלי יצר האהבה והשנאה מה לעשות כולנו בני אדם
החברה הערבית בניגוד לחברה היהודית ואני לא אומר ישראלית כי כולם ישראלים גם אם זה לא נח לכמה אבל טוב להם שהם ישראלים החברה הערבית היא הומוגונית עם חןלשותיה וההתרפקות על עברה והסף הנמוך של אהבותיה ושנאותיה היא חברה שקל להתחבר אליה וקל להכנס לתוך הוויתה האנטימית וזה אולי היה חסרונה וגם בעוכרה
בל נשכח שלאורך כל ההיסטוריות של העמים הערבים התנהגו וממשיכים להתנהג כפי שהתנהגו העמים הקדמונים היוונים המוקדונים הפרסים המצריים הקדמונים וגם האירופיים
טוב ואפילו חובה לקרוא את הספר ללא דיעות קדומות דווקא בגלל שהם ישנם מעבר לדלת גם אם לא אומרים להם בוקר טוב כי ספר זה מעלה שתי וויראסיות אחת עצובה והאחרת מדאיגה משום שעצוב להניח להם לחשוב שהם אינם איתנו ואף אחד לא "סופר" אותם והעובדה המדאיגה שלא השכילו מי ממקבלי ההחלטות עדיין לנסות לנטרל את הסיבות שבגינם הם חשים שהם דחויים ואינם רצויים כאן
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
איה (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
נשמע לי ספר מעניין - ומאוד ! הנושא לעומק יותר ממה שאנחנו חושבים , רק אם כל אחד מאיתנו היה חושב בצורה חיובית .
כל יהודי כל ערבי כל אדם שתרצו .. ירגיש שייכות לעם ולדת אליו הוא שייך וזה הגיוני וזה בסדר , העניין הוא או נקרא לזה ( המציאות היא ) שאנחנו חיים באותה מדינה עובדים באותם מקומות , מבלים את חיי היום יום ביחד , אם זה באוטובוסים , מסעדות , וכו׳... השאלה היא האם הסטיגמה תשתנה מתישהו ? האם יבוא יום שלא נדון בנושא שנקרא ( יהודים - ערבים ) ונשלים עם זה בצורה חיובית ?
איה (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
נשמע ספר מעניין - מאוד ! הנושא לעומק יותר ממה שאנחנו חושבים , רק אם כל אחד מאיתנו היה חושב בצורה חיובית .
כל יהודי כל ערבי כל אדם שתרצו .. ירגיש שייכות לעם ולדת אליו הוא שייך וזהעניין הוא שאנחנו חיים באותה מדינה עובדים ביחד באותם מקומות , מבלים את חיי היום יום ביחד , אם זה באוטובוסים , מסעדות , וכו׳... השאלה היא האם הסטיגמה תשתנה מתישהו , האם יבוא יום שלא נדון בנושא שנקרא ( יהודים - ערבים )
tuvia (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
חלבי ידידי,
קראתי את הביקורת שלך יותר מפעמיים, ועדיין אני מחזיק באותה דעה
כאשר כתבתי את דעתי.
אני אוסיף ואומר לך כמה דברים ואפילו יותר קשים.
אני אישית חושב שיהודים וערבים לא יכולים לחיות ביחד כי תמיד הדת תבוא ביניהם.
אני יכול להזכיר לך ולכל אותם אנשים שחיו בארץ אפילו עוד לפני הקמת מדינת ישראל וחוו את הטבח ביהודי חברון1929, ביהודי טבריה 1931
ועוד כמה מקרים, וזאת בין שכנים, אנשים שגרו ביחד עשרות שנים.
אז אפשר לספר סיפורים ואגדות על איך שיהודים חיו ביחד והסתדרו כל כך יפה, כמו אחים, במרוקו, בתוניסיה, באלג׳יריה, במצרים, בעירק, בפלסטין, וכו׳ אבל תמיד בא איזה רגע שבו פורצת חיית הטרף המוסלמית ואז יוצאת הסכין וחותכת את התואר של היהודי, אם אתה רוצה דוגמאות נוספות רק תגיד.
אז עכשו לבוא ולהגיד, שיש לנו בינינו הבנה, הסכמה ואנחנו אוהבים אותם והם אוהבים אותנו, זה לשקר לעצמנו!
עכשו שישראל חזקה ואנחנו מחזיקים בשילטון, זה עובד, אבל ברגע שנאבד את חוזקנו ואת עצמאותינו, הלך עלינו, בלי הבדל בין שמאל , ימין אמצע, ביבי, לא ביבי, כולנו נמצא את עצמנו בים ונתחיל ללמוד לשחות, אולי כבר עכשו, כדי שאחר כך יהיה כבר מאוחר.
סבן אל חיר יא מועלמי,
טוביה
חלבי (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
tuvia ידידי היקר א. אני מודה לך על ההתיחסות לבקורת על ספר זה
ב. אבקש ממך לקרוא שוב את הבקורת אבל הפעם לאט.
עכשיו תרשה לי להגיד כמה דברים.
בבקורת הקצרה נזהרתי לא ליצור סבך פוליטי ולא לפתיח מצב קיצון של דעה שקל לחלוק או לתקוף או אפילו לשלול ובכל מקרה אני אקבל כל דעה.
האם אתה חושב שלי אין דעה בהקשר למה שכתבת בהתיחסות שלך.
אבל אני הבטתי על הפן האנושי בתוכנו ועל מה שיכול לצנן ולקרב ולא על הדברים שמנכרים ומרחיקים.
עלוואי ויכלנו לחיות ולהסתכל אחד על השני ואחד עם השני רק דרך ספל הקפה וצלחת התבולה ובכל אופן אני אדם אופטימי כי אם לא אני ואתה נתן ליאוש להתמקם בתוכנו לעד.
חמדת (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
טוביה -חושבת כמוך. בכל אומה ובכל חבורת אנשים יש את שני הצדדים .בסופו של יום כל אחד רוצה להיות שבע ואוהב מבלי הבדל דת ,מין וגזע .
tuvia (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
אבונור יכול להיות שזאת היא נקודת הראיה שלך, כשהיא מוקצנת עד הסוף.
אני אישית חושב שיש ערבים טובים- ואני מתכוון לסוג הזה שאיננו סתם משת״פ, אלא בני אדם כמוני וכמוך.כמו שכתבתי יש לנו בעיה קשה לא ניתן לבלוע ולא ניתן להקיא. צריך לדעתי למצוא דרך להחיל״ את הערבים ולגרום להם להרגיש חלק מאיתנו, ולכן הרעיון שמסתובב עכשו לחייב את הערבים לשרות לאומי זה רעיון גדול שצריך ליישם.
בקשר לבוגדים אתה יכול לתאר לעצמך על דרך הטיפול בהם.
מבלי להבדיל בין יהודים, ערבים, או וורודים- לכולם אותו משפט ואותו דין.
וכולו כלב בג׳יומו!
אבונור (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
אני פלשתנאי 10 דורות אני לא תמים בענין הערבי,אני חי ביניהם קרוב ל50 שנה וצר לי לומר לך שאתה לא אומר את התמונה האמיתית.אתה מציר תמונה לא אמיתית,כדור 10 בישראל-פלשתינה יש לי את הזכות לומר לך דברים אלה ואתך הסליחה.אני מאמין שמה שאתה אומר אתה מאמין בו ולכן לא אסתור דבריך למרות שאינני מסכים עימך
tuvia (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
חלבי, ביקורת יפה אם כי קצת נאיבית האמתנאיבית אמת, היה לי הרבה יותר קל ליצור קשר עם דרוזים שגם למדו איתי בבית ספר בוסמת בחיפה, וגם עבדו עם אבא שלי בבתי זיקוק. יכול להיות שהחוויה הישראלית אצלם היתה ברבה יותר קרובה מהחוויה עם המוסלמים, למרות שגדלתי בעיר מעורבת.
השבר הגדול אצלי קרה באינתיפאדה השניה, במקרה הראשון, במהומות אוקטובר שאז ערביי הצפון עשו לנו אינתיפאדה קטנה בכבישים, עד כדי כך שהמשטרה נאלצה לרות בהם כדי לפזרם- ולא לשכוח שהיה חשש אמיתי לביטחון בכמה ישובים יהודיים בסביבה.
המכה השניה קרתה כאשר מחבלים מתאבדים אשר נכנסו מג׳נין וקיבלו סיוע, הסתרה והובלה לחיפה, להתקפת המתאבד של אוטובוס 37 שבה נהרג בנו של חברי- אחי, לאחר שתפסו אותם, התערב לטובתם שחקן הקולנוע, הערבי הפלשתינאי , הבוגד בארצו שעשה גם את הסרט ג׳נין ג׳נין, שהיה מסכת של שקרים.לאחר מכן ( או אולי לפני) , היו עוד מקרים של מחבלים מתאבדים שקיבלו שיתוף פעולה עם ערבים ״ ישראלים״, וזכור לי המקרה המבאיש של המתאבד שעלה לאוטובוס לצפת, שהיו בו נוסעות ערביות, הוא רמז להן לרדת מהאוטובוס , הן ירדו מבלי להוציא מילה מפיהן, והוא התפוצץ לאחר מכן.
טוב, אומרים לא לעשות הכללות, אבל מה לעשות זה תקוע לי חזק בגרון כמו עצם שלא יכולים לבלוע או להקיא.
עד כאן . אני יודע שהרבה אנשים ישפטו אותי לחומרה, אבל זה אני
ואני לא מסתיר ולא מתבייש.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ