ביקורת ספרותית על על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי (מחודש) מאת פאולו קואלו
ספר לא משהו

---

אם יש שמות ספרים שגורמים לי תחושת שקט והתרפקות על העבר זהו הספר הזה

אך אני חייב להודות שאני לא רשאי לכתוב בקורת על ספר זה כי מי אני ומה אני ומי ומתי הוסמכתי לכתוב בקורות

אני כן יכול בחרדה ובלא מעט חשש לחוות את דעתי

תחילת הקריאה הייתה בהחלט מבטיחה אך עם הזמן הקצר התחלתי לחוש בחוסר העומק הסיפורי של ספר זה

נשאבתי לתוך סחרור של התאהבות עם התיאורים של ישו ומרים הבתולה ואני חס וחלילה להמעיט בערך הדמויות הקדושות

עם המשך הקריאה לא הצלחתי להחליט האם אני בעיצומה של פרשת אהבים של עלמה שלא פגשה את אהוב נפשה מימי ילדותה או שהיא מנסה לתאר את תהליכי ההתקדשות וחרדת הנפש בפני המלאכים ובפני כוהני הדת

חוסר העומק שציינתי מקודם סיבתו מהמרחב הצפוף בין ספרד לצרפת והטיפוס על ההר המלווה בהתנשפות ובמאמץ שתואר בפרטי פרטים וכך איבדתי את הקשר

ואם כבר העלמה תיארה את הקשר והמגע המיני בינהם מדוע לתארו בברוטליות כזו משולל הרוך והעונג ואפילו החום

יסלחו לי הקוראים אם הגזמתי אך אני כותב הדברים רק בשמי אשה שלא הסכימה לישון במיטה אחת עם אהובה לא תתאר את מפגש האהבים כך כי זה מנותק וגם מנוכר לסיטואציה

חבל לי על השם כי רק בגללו חכיתי לספר בשקיקה ובציפיה מהולה במעט מתח

אני חש כשלון גם חרטה אבל גם חמלה שספר זה לא ממש את צפיותיי שתליתי בטרם קראתי

נכנסתי לספר זה בשערי בבל בצהרי ימי קיץ חמים ונעימים

עזבתיו בליל ערפל שרק הברק האיר לי את דרכי ורעמי שמיים היו לי לחברה בשעות בדידותי

אם אחליט היכן להניח אותו במדפי ספרייתי לבטח אצניע אותו ממבטי עיניי

» ביקורות נוספות של חלבי
» ביקורות נוספות על על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי (מחודש)