בתחילת הדרך בקריאת ספר זה חשתי הזדהות מוחלטת ואבסולוטית עם סיפורה של הסופרת אליזבט הייך וכבר בפרק הראשון נשאבתי לתוך התיאורים האותנטים של חייה וחויותיה בתוך משפחתה והיו לכך כל הסיבות שאנו הקוראים מחפשים מן הרגע הראשון
הייך ידעה להשרות בסביבתה מתח גם אם זה נשמע לסובבים אותה כילדה וכבת למשפחה נורמטיבית כאדם מוזר ושונה מכלל הבריות מה גם שהיא עצמה חשה בניכור ובהתרחקות שהפגינה כלפי יקיריה שאולי זה מה שעורר אצלה את האי שייכות למעגל בתא המשפחתי
הספר מרבה לדבר על החיים והמוות על האלוהים הרוחני ועל הקיום הגשמי ועל נצחיות הרוח והנשמה
אחד התיאורים שהסב את תשומת לבי וגרם לי להתרגשות הוא על החיים הנצחיים והלא גשמיים וכך היא כותבת "הו הזמן הו המוות עד מתי איאלץ להמשיך לסבול כאסירה בכבליכם? כמה פעמים אצטרך להטיח את ראשי בכותלכם האטום הבלתי חדיר? הרעלתם כל רגע מאושר בחיי כי תמיד הייה עלי להבין שבו ברגע שהיה לי משהו הוא כבר אבד כי היה עליו להגיע לקיצו
ועתה אני אסירת תודה לך הו תמותה כי מעולם לא הרשית לי ליהנות אף לרגע מאושר זמני וחולף ועקב סבל תמידי זה גיליתי את הנצח האינסופי את ההוויה האלוהית עצמה"
הסופרת מתארת את האבדון והגולמדות שהיא שרויה בו ושבני משפחתה אינם מבינים למה הילדה המוזרה והשונה כך מתנהגת היא מתארת בלשון כל כך אמיתית ונוגעת ללב את ייסוריה וקשייה בחיים השונים שהיא חיה שזכרונות החיים העתיקים והקדמונים שהיו לה בדורות העתיקים וכך היא מבכה את מר גורלה " אני קול קורא במדבר אני סולל את דרך הבורא אני מטביל אתכם במים אחריי יבוא אחד החזק ממני שאיני ראוי אף להתיר את שרוכי נעליו הוא יטביל אותכם ברוח הקודש ובאש"
" אז אני תעיתי עדיין במדבר ובכיתי ללא קול בבקשת עזרה כשאני מזילה דמעות בלתי נראות"
וכך היא מבכה את מר גורלה בתיאורי ההזיות המעבירים אותה לזכרון הנצחי והבלתי נשכח תוך כדי חייה הנורמלים כפי שכל בני האדם חיים ואז לפתע היא מעבירה את הקורא לחיים השונים והמוזרים שהיא חיה במצריים העתיקה וכאן לדעתי נפרדות דרכנו כי חשתי שהתיאור איננו אותנטי וקרוב להמשך הדרמה אלא תיאור גאולת הנשמה מייסוריה ומחטאיה והחיפוש אחרי ההתקדשות כשם הספר
המשך הסיפור התמקד בחיים של בת המלך המצרי "פתאהוטפ" וככל שהיא מעמיקה בסבך תיאור ההתקדשות כך היא מתנתקת מדמות הגיבורה שאהבתי בתחילת הספר נכון לא כולנו אוהבים לערב היסטוריה ענקית ומפוארת שאני בין חסידה וקוראה לבין ספור של גלגול נשמות שהיא גם פילוסופיה בפני עצמה
לסיכום נהנתי לקרוא את הספר וגדולתו של ספר זה עצם הניגודים שבו והעברת הקורא מעולם הגלוי והצפוי לעולם הסתר והמסתורין
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
