“אני יכול להעיד עדות אמת ולא אעשה שקר עם נפשי שאף פעם לא הייתי מופתע מדבריפ שהתרחשו וקרו ולצערי גם מבשורות של פרידה מיקרים קרובים כרחוקים אהובים וסתם מקרים. וכשהתבודדתי עם עצמי שאלתי את ישותי מדוע אני לא מראה לסביבתי שאני המום או מוכה צער וכאב והתשובה הופיעה לנגד מחשבותיי שהרי ידעתי שזה יקרה וזו רק שאלה של זמן ועיתוי אומלל וטרגי. על חלק מבני האנוש נגזר לחלות מי בגיל צעיר שעודנו בדמי ימיו ומי”

“יש באנגלית פתגם עתיק:אין דבר המיטיב עם נפשו של אדם יותר מסוס" (ציטוט הלקוח מהספר). לפני 5 חודשים בני בן ה-7 אובחן כסובל מ-ADHD (הפרעות קשב ,ריכוז והיפראקטיביות). כיד הגורל קיבלתי את הספר הזה במתנה . הסתכלתי על כריכתו ואמרתי לעצמי:התמונה שווה יותר מאלף מילים. לא מקוננת בי התחושה של עצב,בושה או חרטה,ההיפך הוא הנכון,אני גאה בילדי היקר על הישגיו המרובים למרות קשייו היום יומיים.ופניי קדימה לשיפו”

“ישנם כאלה שצריכים לדעת באמת העמוקה שלהם שהם עשו את הכל כדי להפוך מצב ביש לטובה. הורים לילד אוטיסט לא נכנעים לרפואה ולטיפול הקיים, כי הם חושבים-מבינים שהם לא יכולים לקבל את המחשבה שהיתה עוד אפשרות באופק והם לא נגעו בה... מה אומר לכם? הספר נגע בי...”

“גם לספר יש שני צדדים: (לפחות:) "ילד הסוסים" - אפוף השראה ואומץ, ולא רק בגלל הסיפור של הבן – רואן. חייו הקשים של רופרט האב, משמשים רקע שיצר קרע בחייו , וזה מה שאיפשר לו להרקיע שחקים עם בנו. בצעירותו סבל רופרט התאכזרות מצד חבריו בביה"ס עד אשר קרס, ולא נפרד מהמיטה למשך 3 חודשים. "מה יוציא אותך מהמיטה?" שאלו הוריו, והוא ענה: "לרכוב, אני רוצה לרכוב". הילד הכריע והכניע את הוריו העירוניסטים שהתנ”

“אני יכול להעיד עדות אמת ולא אעשה שקר עם נפשי שאף פעם לא הייתי מופתע מדבריפ שהתרחשו וקרו ולצערי גם מבשורות של פרידה מיקרים קרובים כרחוקים אהובים וסתם מקרים. וכשהתבודדתי עם עצמי שאלתי את ישותי מדוע אני לא מראה לסביבתי שאני המום או מוכה צער וכאב והתשובה הופיעה לנגד מחשבותיי שהרי ידעתי שזה יקרה וזו רק שאלה של זמן ועיתוי אומלל וטרגי. על חלק מבני האנוש נגזר לחלות מי בגיל צעיר שעודנו בדמי ימיו ומי”

“יש באנגלית פתגם עתיק:אין דבר המיטיב עם נפשו של אדם יותר מסוס" (ציטוט הלקוח מהספר). לפני 5 חודשים בני בן ה-7 אובחן כסובל מ-ADHD (הפרעות קשב ,ריכוז והיפראקטיביות). כיד הגורל קיבלתי את הספר הזה במתנה . הסתכלתי על כריכתו ואמרתי לעצמי:התמונה שווה יותר מאלף מילים. לא מקוננת בי התחושה של עצב,בושה או חרטה,ההיפך הוא הנכון,אני גאה בילדי היקר על הישגיו המרובים למרות קשייו היום יומיים.ופניי קדימה לשיפו”

“ישנם כאלה שצריכים לדעת באמת העמוקה שלהם שהם עשו את הכל כדי להפוך מצב ביש לטובה. הורים לילד אוטיסט לא נכנעים לרפואה ולטיפול הקיים, כי הם חושבים-מבינים שהם לא יכולים לקבל את המחשבה שהיתה עוד אפשרות באופק והם לא נגעו בה... מה אומר לכם? הספר נגע בי...”

“גם לספר יש שני צדדים: (לפחות:) "ילד הסוסים" - אפוף השראה ואומץ, ולא רק בגלל הסיפור של הבן – רואן. חייו הקשים של רופרט האב, משמשים רקע שיצר קרע בחייו , וזה מה שאיפשר לו להרקיע שחקים עם בנו. בצעירותו סבל רופרט התאכזרות מצד חבריו בביה"ס עד אשר קרס, ולא נפרד מהמיטה למשך 3 חודשים. "מה יוציא אותך מהמיטה?" שאלו הוריו, והוא ענה: "לרכוב, אני רוצה לרכוב". הילד הכריע והכניע את הוריו העירוניסטים שהתנ”