הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 בדצמבר, 2011
ע"י לימור
ע"י לימור
חחחחח...מה אני אגיד? אוהבת את הספר! פעם, בתיכון הינו צריכים לכתוב "ביקורת" (תמיד חיובית כמובן, ולהגיד את האמת, היה מגיע לספרים אלה כל ביקורת חיובית כי כולם היו איכותיים, למרות שנהוג לחשוב שבמזרח אורופה, שנולדתי שם שלטו הרוסים בכל. ולא כך הדבר: ספרות יפה מכל העולם היה בהשג יד) על הספרים שחוייבנו לקרוא וזה נורא עצבן אותי שלא נומר הרס את כל התענוג אחרי הקריאה. עד כדי כך שהפסקתי לקרוא אותם---דווקא. כך קרה שאת "מלחמה ושלום" של טולסטוי קראתי רק בגיל 19 וחצי כאשר בני הראשון היה בן חצי שנה ובעלי נסע לחו"ל לשבוע ימים. לא בישלתי כלום, אכלתי רק פופקורן בעיקר, לתינוק לא היתי צריכה לדאוג לאוכל כי ינק ואכל פירות, ושקעתי בספר. עד היום אני חשה את התענוג של אז. למה אני מספרת את זה? כי היום כבר בא לי מדי פעם לשתף את כל מי שמוכן לשמוע על חלקים במיוחד מרגשים בספר שאני איתם , אבל הבעיה שכמעט רק בשבת יש לי זמן אליהם ואז אני לא יכולה לרשום דברים. בכל זאת, עכשיו שהשבת יצאה עדיין מופנמת מעמוד 274 על ה"בניינים של הקומוניסטים" ותיאור חתולים ליד פחי הזבל שם. מובן שהתרשמתי מהרבה דברים אחרים וגם מהאיפוק, האינטליגנציה איפה שסופרים אחרים חושבים שאין צורך בו, נגיד את זה ככה בעדינות...למה לא כל יום שבת???!!!
לפני כמה שנים קראתי את "תרנגול כפרות". אז עוד לא היה "סימניה" ולא יכולתי לכתוב שאני...מאוהבת בספר!כמה תמימות, כמה כנות...
וכן, גם את "מפריח היונים" קראתי לפני כמה שנים ואהבתי.
את "יסמין" לא העזתי. בינתיים עברו שבועיים וסימתי את הספר, ולמרות שאני לא מסמפטת את הגיבור ( כמו אפקט הקולנוע בכפר נדח, איפה שהצופים מתייחסים לסרט כאילו הוא באמת DDDD-: ) אני עדיין אומרת שהוא כתוב טוב מאוד, למרות שהסיום לדעתי פתאומי וקצת שטוח כאילו הסופר מיהר לענשהוא. (לאן? ככה זה, עולים וותיקים לא יודעים דיקדוק ...)
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
