"האם תהיה מוכן לירות בגב של שודד מזוין כדי למנוע את הסיכוי שהוא ינצל חורים במערכת המשפט ויצא לחופשי" (עמוד 27).
את הספר "סודות אל-איי" מאת ג'יימס אלרוי (הוצאת עם עובד, 2004) קראתי לראשונה בצנחנים, בעת האינתיפאדה השנייה, בלילות ובימים בין המחסומים, הפשיטות והמעצרים בבית לחם ועוטף רמאללה. הספר, פולם-נואר פוגש בלש אפל נוסח צ'אנדלר והאמט, כתוב למופת ותופס מקום של כבוד בז'אנר. עלילת הספר, שמשתרעת על פני עשור, עוסקת בשלושה בלשים ממשטרת לוס אנג'לס, במהלך שנות החמישים, שפועלים בשדות הקטל של התופת האורבנית ומוצאים עצמם מעורבים בחקירת רצח מורכבת ורבת קורבנות שהתרחש במועדון הינשוף הלילי ומתגלה כמפותלת ורבת תפניות.
הראשון הוא ונדל "באד" וייט, אשר "המוניטין שלו בתור השוטר הכי קשוח באל-איי הלכו ותפחו" (עמוד 35). וייט הוא בלש נחוש, שלכאורה אינו נחשב ל"עיפרון הכי מחודד בקלמר", שמפצה על חשיבה אטית בתוקפנות ברוטאלית. באחד המקרים רדף וייט אחר שודד ברחובות העיר. "החשוד לכד בת ערובה, וכיוון אקדח לראשה, פעולה שהרתיעה את כוח הגיבוי שהצטרף בינתיים לשוטר וייט. בזמן ששוטרים אלו ניסו להרגיע את החשוד, פנה ויט לסמטה צדדית ואיגף את החשוד. החשוד סירב לשחרר את האישה, ואז ירה וייט מטווח קרוב, והרג אותו. האישה לא נפגעה" (עמוד 96). אבל מראה יכול להטעות, ווייט מתגלה בספר כישר ומתוחכם משחשבו מפקדיו ויריביו.
השני הוא ג'ק וינסנז, בלש במחלק הסמים משטרה שנוטה לבלות עם כוכבי קולנוע וטלוויזיה. וינסנז כבר התלכלך והסתבך בעבר, והוא רחוק מלהיות שוטר ישר אבל גם הוא מבין מהר מאוד שבפרשת הינשוף הלילי יש יותר משנגלה לעין. הבלש השלישי וגיבור הספר, הוא אדמונד "אד" אקסלי, בנו של פרסטון אקסלי, בלש מהולל שהפך לבעליה של חברת בנייה מצליחה. "אני רוצה לפענח תיקים. יש לי קשרים וקיבלתי את מדליית השירות המצוין, ויש כאלה שיפרשו את זה כסוג של כוחנות. ואני כן אגיע למחלק" (עמוד 25), הצהיר עוד כשהיה שוטר זוטר. אמר ועשה. אקסלי, שלחם במלחמת העולם השנייה כלוחם חי"ר בצבא היבשה האמריקני בחזית האוקיינוס השקט, מתגלה אחד הבלשים המתוחכמים, החריפים וחסרי המעצורים במשטרה.
באחד מרגעי השיא של הספר נדרש אקסלי ללכוד את ארבעת החשודים ברצח במועדון. למרות שהיה חמוש ברובה ציד, הוא היה "מבוהל – כמו בגואדלקאנל 1943" (עמוד 262). כשהחשודים ניסו לפעול נגדו "אד אִצְבֵּעַ ברפלקס את ההדק; פעם, פעמיים – הגרגרים הורידו לקוטס את הרגליים. הדף – אד נדבק למשקוף הדלת, כיוון. פונטיין ונאווארט זינקו על רגליהם, צרחו; אד סחט את ההדק, פוצץ אותם במטח אחד" (עמוד 263).
על אף שהצליח, לכאורה, לפתור את הפרשה וקצר שבחים מהפיקוד הבכיר על תפקודו, ברור לאקסלי שלמפקדיו נוח מאוד לקבור את הפרשה באמצעות תלייתה על צווארם של ארבעה עבריינים אלימים וצעירים שנהרגו בידי שוטר. אקסלי, וייט וינסנז מגלים עד מהרה, שגורמי הפשע המאורגן בעיר, הפיקוד הבכיר של המשטרה, ובהם הפקד המושחת והקטלני, קפטן דאדלי סמית, העירייה, הפרקליטות ושמנתה וסלתה של העיר מעורבים עד צווארם בפרשת שחיתות סבוכה שעשויה לגבות קורבנות נוספים ובכלל זה, הם עצמם.
הכתיבה של אלרוי מופלאה, רזה, חסכנית, אלימה ונושכת. בקיצור ספר נפלא, שעובד גם לסרט זוכה אוסקרים בהשתתפות קים באסינג'ר, קווין ספייסי וראסל קרואו. רוצו לקרוא.