ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 23 בדצמבר, 2011
ע"י michal_84
ע"י michal_84
לא התחברתי. נקודה. הכתיבה של שטיינגרט היא טובה ומגוונת, אבל למרות זאת, לקח לי יותר מחודש לסיים את הספר הזה. היו ימים שבכלל לא היה לי חשק לקרוא, או שקראתי כמה עמודים ולא היה לי בכלל מושג על מה אני קוראת.
כמו שנכתב בתגובה הקודמת, יש כאן נסיון (לא מוצלח לטעמי) לייצר דיסטופיה. הספר מדבר על ארה"ב עתידנית מלאת פריצות וזימה ובעיקר חברה שיטחית ומתפוררת. כל הספר הוא בעצם ניסיון (גם עקיף אבל גם ישיר מאוד) להתכתב עם "1984" האלמותי של ג'ורג' אורוול. כמו אורוול, גם שטיינגרט מנסה לנבא איך החברה המערבית תיראה בעתיד, כביכול, אם נמשיך באותה הדרך. אבל זה בדיוק העניין- שטיינגרט מנסה להיות "כמו"- אין כאן רעיון חדש שלו, לדעתי, אלא (כמו שכתבתי) נסיון התכתבות עם קלאסיקה אדירה. הוא נכנס לנעליים גדולות מדי.
הסופר גם מרבה בתיאורים של ניו יורק. אני מעולם לא הייתי שם ופרברים אמריקאים ראיתי רק בסרטים, אז אולי זו עוד סיבה שבגללה היה לי קצת קשה להתחבר (אם הוא תיאר רחוב הרוס, לא הצלחתי לדמיין את ההשפעה של זה, של איך זה היה פעם).
שטיינגרט, כבן מהגרים מברה"מ לשעבר גם מדבר על הגירה. לחלק הזה בספר יותר התחברתי כמשיהי שהגיעה מאותו המקום א-ב-ל, גם כאן משהו מאוד לא זרם לי, משהו נראה לי מוגזם, מופרז. אולי זו היתה כוונת הסופר, אבל לאוזן שלי (או יותר נכון לעין שלי) זה צרם מאוד.
אז למרות הכתיבה הטובה ולמרות ההברקות וכן, גם המקומות הרבים שהעלו חיוך על שפתיי- זה פשוט לא היה "זה".
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
