ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 בנובמבר, 2011
ע"י omriqo
ע"י omriqo
נלינדה אוהבת את חואן קרלוס.
חואן קרלוס אוהב את נלינדה. בערב. בלילה הוא אוהב את מייבל. ולמחרת הוא אוהב את האלמנה. בין לבין הוא אוהב לעשן ולהמר ולשתות. חואן קרלוס אוהב את החיים.
חואן קרלוס נדבק בשחפת. נלינדה עוזבת ומייבל עוזבת.
עשר שנים אחרי, לאחר גסיסה ממושכת חואן קרלוס מת. הידיעה בעיתון מעוררת בנלינדה (נשואה + 2) את הזכרונות הישנים. היא מתחילה לשאול את עצמה את השאלות הקשות באמת: האם אפשר לשכוח אדם שאהבת? האם אפשר לאהוב אדם כשאתה עדיין אוהב אדם אחר? האם חיי הנישואים מאושרים?
על הדרך אנחנו למדים מה קרה גם למייבל (נשואה, אך האם גם מאושרת?), סלינה אחותו ה"לא מפרגנת" של חואן-קרלוס, וחברות אחרות.
הספר כתוב במגוון סגנונות וקולות – מכתבים, דוחות משטרה, סיכומי ביקור רופא, כתבות בעיתון, דו-שיח, שברי מחשבות.
כתוב היטב. לחובבי הדיכאון הקיומי (ראו הוזהרתם - יש ממנו הרבה!)
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
omriqo
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
יש בו מהטלנובלה
אבל גם הרבה עיסוק ברגשות וניסיון להתמודד עם החיים כפי שהם - לא שחור ולבן, ריאליסטיים במובן מסוים.
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
נשמע כמו פרק מטלנובלה לטיני
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מקום שני בפסטיבל שירי דיכאון...
|
|
|
נטעלי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
קראתי אותו במסגרת קורס על ספרות דרום אמריקאית
אבל אצטרך לחזור למחברת הקורס כדי להיזכר מה חשבתי עליו - הוא מאוד טלנובלי ובכוונה. אגב, הסופר הוא מי שכתב גם את הספר (שאח"כ הפך לסרט ידוע) "נשיקת אשת העכביש".
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
לחובבי הדיכאון הקיומי?-יש!
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
