הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בנובמבר, 2011
ע"י לימור
ע"י לימור
החלטתי שלימי הולדת של ילדיי (הם 7 ) אני אקנה רק ספרים. הם הרי כבר גדולים כולם, אז כבאיות, אוטו משטרה ובובות זה לא הקטע שלהם. (אגב גם כשהיו ילדים קיבלו ספרים ליד כל הצעצועים). מה אני אגיד להם, בשביל לקנות להם ספר---זה לא פשוט. צריך להכיר אותם טוב-טוב. לפעמים אני שואלת אותם, אבל לא תמיד אומרים מה הם רוצים. ככה קרה שהיתי מתלבטת לגבי אחד מהם. חשבתי שהוא חוץ מהספרות הקלאסית קורא דברים "מודרניים" לכן קניתי לו את "שגיונות ברוקלין" של פול אוסטר. אבל מכוון שאני אמא גם כשהילד בן 37 ואני רוצה לשמור על נפשו הרכה ((((-: אני חייבת לקרוא קודם את הספר ואחר כך להחליט אם מותר לו או שלא. DDD-:
מה אגיד להם... זה לא סתם שאני חולה על הספרות הקלאסית...(ולא מעט סופרים ישראלים של ימינו)
ממש בכח לעסתי את עצמי לעבר כל עמוד ועמוד, כי מהספר דולף הכוונה ל"רייטינג גבוה" ולא במובן הטוב. כל האלמנטים ה"מוכרים" נמצאים שם ובלי קשר בינהם ובלי סיבה מוצדקת. פשוט נורא. לא אמליץ לו לקרוא, אבל גם לא אאסור, כי בכל זאת הוא ילד גדול.נראה לי שלקרוא פול אוסטר זה כזה דבר אופנתי.
סליחה על שגיאות כתב אם עשיתי, לא למדתי בבתי ספר בארץ.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
dushka
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
את שגיונות ברוקלין לא קראתי
אבל דווקא אהבתי את "לוויתן", "מוזיקת המקרה" ובמיוחד את "ארמון הירח". נראה לי שקראתי אותם כשזה רק התחיל להיות אופנתי :) אהבתי את הביקורת שלך וגם את השיטה (לקרוא קודם)
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
