ביקורת ספרותית על הצלם מאת פיליפ ק' דיק
ספר בסדר

---

כשמכירים (בקווים כלליים) את הביוגרפיה של פיליפ ק. דיק, מבינים כיצד באים לעולם רעיונות שמתעצבים לספרים כפי שכתב פיליפ ק. דיק. בהרבה מובנים, הספר הזה הוא מבחינת "פיליפ ק. דיק קלאסי" - דומה במאפייניו העיקריים לספרים רבים שכתב במהלך שנות השישים.

הספר גדוש בחזיונות אימה פרנואידים והזויים כאחד. אני משוכנע לחלוטין שהפרנויות, הנוירוזות ומחלות הנפש של הגיבורים - כולם לקוחים מעולמו הפרטי, הקודר והמתוסבך של המחבר. המשטר האמריקני נהפך לטוטאליטרי, ומבוסס על שקרים ביזאריים שמחזיקים מעמד במשך כ-70 שנה, כנגד כל הסיכויים (כך, למשל, ה"גברת הראשונה" נמצאת בבית הלבן כבר 70 שנה, ועדיין נראית צעירה, חיננית ובת 20).

כמו-כן, מאפיין נוסף שקיים בשאר הספרים הוא ההתייחסות אל הנאציזם ואל התרבות הגרמנית. בספר זה התרבות האמריקנית מושפעת מן התרבות הגרמנית, ואף מהנאציזם עצמו (על אף ההתפתחות ההיסטורית אותה אנו מכירים). ישנם ביטויים רבים שלקוחים מן התרבות הגרמנית, וכיאה לאבסורד הפיליפ ק. דיקי - ישנם אף יהודים, וישראלים (כולל ראש הממשלה עצמו) שהינם נאצים, בצורה כזו או אחרת.

פיליפ ק. דיק אמנם היה גדול סופרי המדע-הבדיוני, אך ספריו פחות נוגעים במדע. זהו ז'אנר המדע הבדיוני ה"רך" - הוא עוסק בעתיד, אך בצורה תיאורטית, כתפאורה להתפתחויות רעיונויות שונות. הכלים המדעיים העתידניים (נשק לייזר ומסע התיישבות למאדים) יותר מסייעים להתפתחות העלילה וליצירת ה"במה" המתאימה, ופחות כחלק בסיסי ועמוק בעלילה עצמה.

הספר עצמו קצר יחסית, אך דיי קשה לקריאה. ישנן עלילות-משנה רבות שנשזרות זו לתוך זו, ולעתים קשה לעקוב אחרי כל הדמויות. בנוסף, העלילה מתקדמת באופן קצת תלוש ומעוות - שוב, כדרך חייו וחשיבתו הפתלתלה של הסופר.
אומר לחיוב שהסיום, בניגוד לספרים אחרים של הסופר, היה יחסית קוהרנטי ולא מונפץ. הוא משאיר את הקורא עם טעם מאוד קודר ואולי מעורר מחשבה.

הייתי ממליץ למעריצי מדע-בדיוני באשר הם - אך בהוספת סייג אישי - זהו לא ספרו הטוב ביותר של פיליפ ק. דיק בעיניי. הוא, כפי שהאתר עצמו מסביר בדירוג שלושת הכוכבים - ספר בסדר.

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על הצלם