ביקורת ספרותית על הצלם מאת פיליפ ק' דיק
ספר טוב

---

כבר דובר רבות על השפעת הסמים על כתיבתו של פיליפ ק דיק.
לי נראה (למרות שמעולם לא ניסיתי וגם לא ממליץ לצרוך חלילה), שבספר זה, הסמים כאילו כתבו את העלילה מאליה. הדמיון בספר זה הוא על אנושי ומפתיע בכל פיסקה מחדש. הספר כולו בלגן שלם, טירוף (ממש ) ויצירתיות שאיכשהו מוצאים את החיבור וההגיון (האי גיון ) לבסוף.
הספר נכתב בשנות ה 60 על אמצע המאה ה 21 (כמה עשרות שנים מהיום) כשנשיא ארצות הברית הוא בעצם צלם (סימולקרה, אנדואיד), עוד כל מיני דמויות מוזרות כגון פסנתרן טלקינטי ואנשים ניאנדרטלים שחיים בארצות הברית אחרי שהוריהם נחשפו לפצצה גרעינית ועוד הרבה מוזרויות. אני לא יודע אם המחבר ניבא את ההשתלטות של תאגידים גדולים על הממשלה כדי שתחוקק חוקים שיעזרו להם. אם מדובר בנבואה, אז זה הצליח לו בגדול (זה נכון לדעתי גם בישראל של היום). יש אפילו איזכור קטן של ישראל (לא רוצה לעשות ספויילר אבל מדובר על מצב שקצת מזכיר את מצבה היום).כמובן יש גם מסע בזמן ועוד דמיונות שרק למחבר זה יש בגדול.
מצד אחד יש בספר המון התפרעות בדמיון ונבואות חברתיות שחלקן התגשמו, וזה הצד שאני אוהב אצל ק. דיק. מצד שני, קשה לשים את האצבע על העלילה ולהעביר אותה, אז נהנתי מהצד הטוב: זה מין בליל של רעיונות מדהימים, גאוניים בלי קשר ממשי בינהם וגם אין ממש סוף (ייתכן שכך אני הבנתי, אני מודה שאין לי כושר ריכוז מעולה) אבל בין כך או כך, הספר מהנה מאוד (למרות שגורם ל- לא מעט חרדה ואי נוחות) וכדאי לקרוא.
ציטוט של אחרים: ראיתי כותב אלמוני שכתב על הספר כאילו מישהו ביקש היום מתכנת AI לכתוב ספר מדע בדיוני וזה יצא מבולגן מאוד. יש בזה משהו.

» ביקורות נוספות של ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
» ביקורות נוספות על הצלם