ביקורת ספרותית על מט ילדים מאת בלה שייר
ספר בסדר

---

בספר מט ילדים יש שולשה סיפורים, שעונים למבנה של שיחת משוב במודל PNP.
כך מלמדים מנהלים לנהל שיחת משוב עם העובד, שיטת PNP או Positive Negative Positve. להתחיל במשהו חיובי, אח"כ הביקות ולסגור את השיחה במשהו חיובי.
כך גם הסיפורים בספר הביכורים של בלה שייר.
הסיפור הראשון פנינה
הסיפור השני, אכזבה - עד כדי שנבוכתי בשביל בלה מסמיכותו לסיפור הראשון, שאולי באורו הרב גורם לסיפור השני להצטייר ככה חיוור.
הסיפור הקצרצר השלישי- פנינה נוגעת ללב.
ועכשיו אפרט מעט. הסיפור הראשון נקרא כמו הספר "מט ילדים" והוא מעין רשומון של עירה פרובינצילית בברית המועצות, צ'רנוביץ. כל פרק בסיפור מסופר מסופר דרך עיניו של ילד אחר בשכונה. הכתיבה של בלה, במשפטים קצרים עם תובנות גדולות, שופכת אור חם על חיים לא פשוטים לצד אנטישמיות סמויה וגלויה במגרש המשחקים של ישוב פרובינציאלי בברית המועצות. הספר כתוב מצוין, והסיגנון משרת היטב את העלילה.

הסיפור השני גלית וגורדון מתרחש בת אביב. סיפור אהבה, שנפרש על פני שנים רבות (עשרים?)
הכתיבה קצרת המפשטים כבר לא מתאימה לעלילה ולא לנוף ורקע הסיפור. בקריאת הסיפור נראה כאילו מישהו מספר לנו על הסיפור ולא את הסיפור, תחושה שעוברים הנרטיבים של הסיפור בקווים כללים, ולא סיפור של ממש. נראה כאילו בלה שייר לא מצליחה ללכוד לגמרי "ישראליות" והניסיון טיפה כושל. (אולי זו ביקורת טיפה חריפה מידי, ואולי היא כזו כי הסיפור נקרא לאחר קריאת קודמו המפעים). יש גם פיספוסים בתחקיר שמעצבנים קורא קטנוני ושם לב לפרטים שכמותי, דוגמאת האחיין של גיבורה שזוכה בתחרות כוכב נולד איפשהו בתחילת אמצע שנות התשעים. אני אמנם לא חובב כוכב נולד או כל תוכנית טלביזיה אחרת (פרט ל house אותה אני רואה במחשב), אבל לדעתי לא הגיעו לכוכב נולד 17 משמע באמצע שונות התשעים לא היה כוכב נולד...

הסיפור השלישי, הקצרצר הוא פנינה גדולה, שמוכיחה שוב שבלה שייר היא סופרת טובה ויש לה עוד הרבה לספר לנו...

ככלל הספר מומלץ, הסיפור גורדון וגלית מוחמץ

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על מט ילדים