זה ספר טוב. האמת שהוא ממש כמו שדמיינתי אותו כשקראתי את התקציר על הכריכה: עיירה בריטית בשחור לבן, אנשים פשוטים ואווירה קצת מעורפלת, אפופת עשן סיגריות.
הספר הזה מספר את סיפורו של נער צעיר עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, ודרכו ודרך הנצרות הוא מתמודד עם שאלות של טוב ורע. שאלות של תמימות ושל גיל, של גיהנום ושל צדק. הספר מדבר על אובססיה ועל עיוורון, ועל הרוע בהתגלמותו שמנצל את העיוורון הזה.
מה שהפריע לי, זה טעויות העריכה הנוראיות. בהמון מקומות בספר היה חוסר התאמה בין הגוף לפועל ("היא אמר" או "הוא חשבה"). אולי זו אני הפרפקציוניסטית מדי, אבל דברים כאלו יכולים לשגע אותי בזמן הקריאה.
ולמרות זאת, אני חוזרת ואומרת שזה ספר טוב ורלוונטי מאוד, למרות שעברה כמעט מאה מאז שנכתב.
















