ביקורת ספרותית על העריק - גבריאל אלון #09 מאת דניאל סילבה
ספר לא משהו

---

קשה להגיד שציפיתי להרבה שהשגתי את הספר הרביעי בסדרת גבריאל אלון, אבל ההערכה שלי לסדרה ובעיקר לספר השני גרמה לי לרצות לדעת מה קורה עכשיו.

ובכן, הספר הוא שבלונה עשויה היטב, כולל עמודים שלמים שהועתקו מהספרים הקודמים וכולל את כל הדמויות, הטובות והרעות, שהופיעו בספרים הקודמים. העלילה הפעם גם לא מנסה להיות ספר נפרד, והיא למעשה המשך של "חוקי מוסקבה" - הרשע מנסה לנקום וגם מצליח לרגע. כבר לפי התקציר על הכריכה האחורית ידעתי בדיוק מה תהיה הנקמה הרוסית, וההכרות עם הספרים הקודמים גם לימדה אותי מה תהיה התגובה הישראלית.
גבריאל אלון סובל מתסמונת הארי-פוטר מובהקת: חברים שלו נתפסים בידי האויב, והוא יוצא בניגוד לכל היגיון ודעה מקצועית להציל אותם, ובסוף גם מצליח. בתפקיד דמבלדור- ארי שומרון.

הספר גם מלא בשמות ומקומות שאי אפשר לעקוב אחריהם, דיאלוגים אינסופיים ונאומי עמדה של המחבר שמציגים איזו גזענות בסיסית כנגד רוסים (שריד למלחמה הקרה?). חוץ מזה, שני הפרקים האחרונים מופרכים לגמרי ונראים כמו ניסיון של המחבר לסיים מהר ככל האפשר ובכמה שיותר אלימות. (לפי הספירה של אחי, שאגב מת על הסדרה הזו, בספר מתים 42 אנשים, בערך 15 מהם בשלושים העמודים האחרונים).

אל תקראו אם לא קראתם את הקודמים, ואם כן קראתם- לא תפסידו כלום אם תוותרו על הספר הזה. אולי מישהו יכול להגיע לסילבה ולהגיד לו שיניח לסדרה הזו? המניות שלו רק יורדות, וחבל.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על העריק - גבריאל אלון #09