ביקורת ספרותית על דונה פלור ושני בעליה מאת ז'ורז' אמאדו
ספר מעולה

---

משפט המפתח של הספר החביב הזה הוא משהו כמו: לעיתים מאחורי מראה חיצוני הגון ושמרני, קיימת האמיתות של היצריות והתאווה.
הספר נפתח מהפיסקה הראשונה במותו של הבעל הראשון של דונה פלור, ומהרגע הזה אנו נידונים לחזות בזכרונותיה והזיותיה של הגברת הנכבדה והנחמדה, זכרונות וחזיונות על חייה אתו שכולם סקס, סבל וגעגוע.
אם אנו לוקחים כל פירמידה של צרכי האדם - בשורה התחתונה ביותר והרחבה אנו מוצאים את הצורך באויר מזון ומין. קצת למעלה מזה נמצא הצורך בשעשועים ומשחקים. כל בעלי החיים כולל האדם זקוקים לכל אלה. וכך מתנהלים גם חייו של הבעל הראשון, ביום הוא נעלם לגרד אי מפה ואי משם כסף אותו הוא מבזבז בלילות על בתי הימורים ובתי זונות. לאורך תקופה זו בספר מפוזרים פה ושם גם מתכונים של בית הספר לתבשילים שמנהלת דונה פלור ושמות מאכלים. כמו שאמרנו אוכל ומין.

מהרגע שואדיניו הבעל הראשון מת תתגעגע אליו דונה פלור האלמנה המכובדת ואל לילותיה אתו, וזה ימשך גם אחרי שהיא תתחתן עם היפוכו הגמור הדוקטור השמרן שמעלה אותנו מיד במעלה פירמידת הצרכים לאזור המוסיקה והועדות המשכילות של הרופאים והרוקחים.

אשת הרופא הנעימה והמהוגנת תמשיך להתגעגע לסקס המעולה של פעם עד שהזיותיה יתממשו איכשהו.......

ספר חם, חביב, כולו פלפל ודבש כצבע רוב משתתפיו, קשאסה וקוואקיניו, זרוע באלילים אפריקניים ואינדיאניים, רולטה וקלפים, סמבה וסבבה.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על דונה פלור ושני בעליה