ביקורת ספרותית על דונה פלור ושני בעליה מאת ז'ורז' אמאדו
ספר מעולה

---

בעיקר הספר מדבר על מין. על מין, ועל כך שמיניות של אישה רק לעיתים רחוקות היא מקובלת, שלא לדבר על מדוברת.
דונה פלור, שמתאלמנת בפסקה הראשונה של הסיפור, מתגעגעת ליער-השיער על חזהו של אהובה ונמקה במיטתה בלילות טרופי-תשוקה שאינה יכולה לממש, כי עליה לשאת את חזות האלמנה המכובדת של החברה הבורגנית, אפופת הדעות הקדומות בה היא חיה. היא מנסה להיגאל על ידי נישואים שניים, מכובדים יותר ולכן נראה שצפויה בהם הצלחה מכל הבחינות.
אך המין מוסיף להיות דבר לא מדובר, לא מתוקשר, חבוי - ואין לה ברירה אלא לפרוץ את דרכה לביטוי האישי והחושני שלה, בדרך שאפשר לעשות כנראה רק בברזיל.

» ביקורות נוספות של עורכת
» ביקורות נוספות על דונה פלור ושני בעליה