ביקורת ספרותית על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר בסדר

---

הספר הראשון, צילה של הרוח, הותיר ציפייה גבוהה.. משחקו של מלאך כתוב בצורה קולחת ומרתקת, אך קודר ומסתורי ולעיתים מאבד את האחיזה במציאות. זו רכבת הרים מהנה אך התחנה האחרונה שלה פחות, הסוף הותיר טעם מעט מר בפה.
בעוד שצילה של הרוח נשאר אצלי על המדף לקריאה חוזרת, פעם כשתנוח עלי המוזה, משחקו של מלאך נפרד ממני מיד עם תום הקריאה וחזר לחנות הספרים המשומשים שממנה הגיע אלי.

» ביקורות נוספות של אופיר
» ביקורות נוספות על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2