“קראתי את הספר לפני המון המון זמן, אך הוא זכור לי כספר טוב. בתור מי שמכירה את החברה הדתית על גווניה השונים, הדילמה הזו שבין שידוך לבין רומנטיקה היא חדה כתער, היא זאת שמסובבת את העולם הדתי ואת המלחמה (הלא כ"כ מוכרת לחילונים) בין חרדים לדתיים לאומיים. כמויות הקנאות בין זרמים אלה הרבה יותר עמוקות מאשר בין חרדים לחילונים וגם בין דתיים לאומיים לחילונים. ההבדל העיקרי בתחום זה הוא שאצל החרדים אין שאלה כזו של כן "ליגות" או לא "ליגות" זה ברור שזה קיים. לדוגמה: חוזר בתשובה זה סוג ב'. אפשר להיעלב אבל אפשר גם להסתכל על ההיגיון. זה לא מופרך לחשוב שלחוזר בתשובה יהיו יותר פיתויים, ונכון - אין לאף אחד זכות להניח שיתפתה על סמך זה שהוא חוזר בתשובה, בלי לבחון את הרקע שלו שלפעמים "נקי" יותר מחרדי מבית - אבל גם אפשר להבין את מי שבוחר שלא לבדוק אם החילוני לשעבר יתפתה או לא. אפשר להבין את מי שמראש יילך על חרדי מבית. בדיוק באותה מידה שאפשר להבין חילוני שמתחתן עם הבחורה שמוצאת בעיניו חיצונית ולא פנימית, זאת שהיא מעל הליגה שלו, כי יש יותר סיכוי שיהיה מרוצה ממה שהוא רואה... אצל החרדים - ומי שראה את הסדרה מרחק נגיעה אז זה ממוחש שם טוב - הרומן של רוחל'ה החרדית עם זוריק העולה החדש מרוסיה לא כאן כדי להישאר (מה שבאמת קרה בין השחקנים במציאות. הנרי דוד ששיחק את זוריק אמר לפני מספר שנים בראיון שזו הייתה הפעם האחרונה שבה התאהב...) לעומת זו אצל הדתיים לאומיים יש את המשחק הזה של השתלבות בחברה, הרבה פחות ברור האם האינטראקציה עם חילונים ועם תכנים חילוניים היא מבורכת או לא. אצל החרדיים לא תמיד תשמעו משהו חוץ ממוזיקה חרדית ומקסימום חרדית מודרנית. אצל הדתיים לאומיים ובעיקר החרדלי"ם יש נטייה "לגייר" שירים. זה די משעשע חוץ ממתי שהם מתנערים מהקרדיט ליוצריהם החילוניים או אפילו... הגויים (ה' ישמור!). וכך גם בענייני הרומנטיקה. שבט מעורב בנים בנות או נפרד? בני עקיבא או אריאל? לבנות מותר לשיר לפני קהל מעורב? מותר להתחפש למין הנגדי? כל דבר הוא שאלה, והמגוון הוא הרבה יותר גדול וכך גם האפשרות לטעויות. אבל מה קורה כשהשידוך החרדי לא מתבצע מסיבות של היגיון, אלא כדי לממש איזה חלום או התחייבות של אחד ההורים, בלי קשר לרצון הנערה? הרי בתוך מערכת שכל כך מקובל בה ללכת לפי השכל ולא להקשיב לרגש, האם מישהו לא יכול בעצם לחשוב לנצל זאת כדי לתמרן אנשים, ואפילו את בתו? שכל חטאה הוא ההקשבה לאביה??? הספר כמובן מתכתב עם סיפור בת יפתח התנכ"י, הנערה אשר יצאה בתופים ובמחולות, שהפגינה שמחה בפומבי - היא זו שנגזר עליה לא להתחתן לעולם ולא ללדת ילדים. האבות יאכלו בוסר ושיני בנות תקהינה? ואיך מונעים את כל הדבר הזה... איך מונעים את ההשלכה של נדרים והתחייבויות על בנאדם אחר שכל חטאו הוא שיש לכם אותם גנים? בקיצור ספר שמעורר הרבה שאלות על החברה החרדית, ובעיקר המיוחסת. אצל עניים זה לא באמת משנה, הבית פתוח (אין מה לגנוב), ואולי לפעמים מרבה נכסים מרבה דאגה.”

“עוד ספר שהיה לי לא קל לדרג: מצד אחד - נהניתי מקריאת הספר ואהבתי מאוד את הדמות של בת שבע: אשה צעירה מלאת חיים שנשארת נאמנה גם לעצמה כאדם וגם לדבקות שלה במצוות היהדות, והעלילה עצמה מרתקת. מהצד השני - אדם שאינו מכיר את העולם החרדי מקרוב יכול בטעות לחשוב שמדובר בתרחיש שעשוי לקרות, ושמה שבת שבע חוותה בנישואיה זה חלק נדרש בחייה של אשה חרדית. השילוב של אגדת החור בסדין בעלילה מאכזבת ממש: למי שלא יודע, לא קיים דבר כזה, מדובר באגדה אורבנית שנוצרה ככל הנראה בעקבות חילונים שראו ציצית תלויה על החבל. זה לא קיים ולא מקובל, גם אצל חרדים סקס מתבצע בעירום מלא, ור"ל מותר להם להנות ממנו (ואף רצוי). רובן המוחלט של הנשים החרדיות לא נוהגות לגלח את הראש מתחת לפאה, יש מגזרים קיצוניים אצלם זה קיים (סאטמר, תולדות אהרון) אבל הגיבורות של נעמי רגן לא שייכות למגזרים האלו, והנשים נוהגות לטפח את השיער בשביל להיות יפות עבור הבעלים שלהם. הבעל של בת שבע היה אדם קשה ואלים, וההימלטות שלה ממנו מזכירה לי נשים שבורחות למקלטים לנשים מוכות - היא נאלצה לעשות מעשה אחר, אבל מדובר בתרחיש חריג ובהתנהגות לא מקובלת בכל מגזר. גם במגזר החרדי יש גירושים, אמנם הם נדירים יותר, אבל במקרים של בעל שמפגין אלימות אשה לגמרי יכולה לקום וללכת. אהבתי את הסוף, כשבת שבע "חוזרת לחיים" כדי שתוכל לקבל גט ולהתחתן עם בחיר לבה, בת שבע למעשה מוכיחה שאפשר להיות יהודי מאמין ולשמור מצוות ולהמשיך להיות נאמן לעצמך, גם אם יש מי שטוענים שהדרך שלך היא לא הדרך הנכונה.”

“מגוחך בכמויות הסטריאוטיפים,הרמיזות המיניות המעוותות והדחף של הסופרת לגנות את הציבור החרדי בכל מילה ומילה בספר. ומכיון שרבות נאמר על הסופרת הזו ועל ספריה המגמתיים במיוחד...יבדוק מי שירצה. מעבר לזה עלילה זולה,בנאלית,רדודה ומתיימרת לשווא. כישלון של ספר.מודה שלא טרחתי להגיע לסיומו.”

“בת יפתח הוא סיפורה המרגש והנוגע ללב של נערה חרדיה מבית אמיד. הוריה מפנקים אותה ונותנים לה הכל ובבוא העת היא מתחתנת עם חרדי ועוברת לגור בירושלים. שם היא נקלעת לחברה קשה וחונקת, מבקרת ומשפילה וכל כך שונה מכל דרך אחרת שבה התייחסו אליה לפני זה. בעלה מתגלה כאדם רע ואכזרי ואביה מסיבות משפחתיות מסרב להאמין לה ולסייע לה. וכך היא נמצאת במשבר הנורא לגמרי לבדה. רק אמונתה ותחביב הצילום שלה עוזרים לה ומצילים אותה. היא נקלעת מהרפתקאה אחת לשניה והספר מאוד מותח. הספר מעניין ביותר ומאוד מומלץ אך יש להבין שלא כל החברה החרדית מתנהגת כמו שמתוארת חלק מהחברה בספר. יש מקרים כאלו אך לא הרבה ואין לשפוט על פי הספר חברה שלמה שמשתדלת לעמוד בביקורות החיצוניות הבילתי פוסקות עליה. לדעתי הספר מומלץ ביותר! הוא נותן תחושת הזדהות עם הדמות הראשית, מותח, מעניין וכתוב בצורה קולחת ומרתקת!”

“קראתי את הספר לפני המון המון זמן, אך הוא זכור לי כספר טוב. בתור מי שמכירה את החברה הדתית על גווניה השונים, הדילמה הזו שבין שידוך לבין רומנטיקה היא חדה כתער, היא זאת שמסובבת את העולם הדתי ואת המלחמה (הלא כ"כ מוכרת לחילונים) בין חרדים לדתיים לאומיים. כמויות הקנאות בין זרמים אלה הרבה יותר עמוקות מאשר בין חרדים לחילונים וגם בין דתיים לאומיים לחילונים. ההבדל העיקרי בתחום זה הוא שאצל החרדים אין שאלה כזו של כן "ליגות" או לא "ליגות" זה ברור שזה קיים. לדוגמה: חוזר בתשובה זה סוג ב'. אפשר להיעלב אבל אפשר גם להסתכל על ההיגיון. זה לא מופרך לחשוב שלחוזר בתשובה יהיו יותר פיתויים, ונכון - אין לאף אחד זכות להניח שיתפתה על סמך זה שהוא חוזר בתשובה, בלי לבחון את הרקע שלו שלפעמים "נקי" יותר מחרדי מבית - אבל גם אפשר להבין את מי שבוחר שלא לבדוק אם החילוני לשעבר יתפתה או לא. אפשר להבין את מי שמראש יילך על חרדי מבית. בדיוק באותה מידה שאפשר להבין חילוני שמתחתן עם הבחורה שמוצאת בעיניו חיצונית ולא פנימית, זאת שהיא מעל הליגה שלו, כי יש יותר סיכוי שיהיה מרוצה ממה שהוא רואה... אצל החרדים - ומי שראה את הסדרה מרחק נגיעה אז זה ממוחש שם טוב - הרומן של רוחל'ה החרדית עם זוריק העולה החדש מרוסיה לא כאן כדי להישאר (מה שבאמת קרה בין השחקנים במציאות. הנרי דוד ששיחק את זוריק אמר לפני מספר שנים בראיון שזו הייתה הפעם האחרונה שבה התאהב...) לעומת זו אצל הדתיים לאומיים יש את המשחק הזה של השתלבות בחברה, הרבה פחות ברור האם האינטראקציה עם חילונים ועם תכנים חילוניים היא מבורכת או לא. אצל החרדיים לא תמיד תשמעו משהו חוץ ממוזיקה חרדית ומקסימום חרדית מודרנית. אצל הדתיים לאומיים ובעיקר החרדלי"ם יש נטייה "לגייר" שירים. זה די משעשע חוץ ממתי שהם מתנערים מהקרדיט ליוצריהם החילוניים או אפילו... הגויים (ה' ישמור!). וכך גם בענייני הרומנטיקה. שבט מעורב בנים בנות או נפרד? בני עקיבא או אריאל? לבנות מותר לשיר לפני קהל מעורב? מותר להתחפש למין הנגדי? כל דבר הוא שאלה, והמגוון הוא הרבה יותר גדול וכך גם האפשרות לטעויות. אבל מה קורה כשהשידוך החרדי לא מתבצע מסיבות של היגיון, אלא כדי לממש איזה חלום או התחייבות של אחד ההורים, בלי קשר לרצון הנערה? הרי בתוך מערכת שכל כך מקובל בה ללכת לפי השכל ולא להקשיב לרגש, האם מישהו לא יכול בעצם לחשוב לנצל זאת כדי לתמרן אנשים, ואפילו את בתו? שכל חטאה הוא ההקשבה לאביה??? הספר כמובן מתכתב עם סיפור בת יפתח התנכ"י, הנערה אשר יצאה בתופים ובמחולות, שהפגינה שמחה בפומבי - היא זו שנגזר עליה לא להתחתן לעולם ולא ללדת ילדים. האבות יאכלו בוסר ושיני בנות תקהינה? ואיך מונעים את כל הדבר הזה... איך מונעים את ההשלכה של נדרים והתחייבויות על בנאדם אחר שכל חטאו הוא שיש לכם אותם גנים? בקיצור ספר שמעורר הרבה שאלות על החברה החרדית, ובעיקר המיוחסת. אצל עניים זה לא באמת משנה, הבית פתוח (אין מה לגנוב), ואולי לפעמים מרבה נכסים מרבה דאגה.”

“עוד ספר שהיה לי לא קל לדרג: מצד אחד - נהניתי מקריאת הספר ואהבתי מאוד את הדמות של בת שבע: אשה צעירה מלאת חיים שנשארת נאמנה גם לעצמה כאדם וגם לדבקות שלה במצוות היהדות, והעלילה עצמה מרתקת. מהצד השני - אדם שאינו מכיר את העולם החרדי מקרוב יכול בטעות לחשוב שמדובר בתרחיש שעשוי לקרות, ושמה שבת שבע חוותה בנישואיה זה חלק נדרש בחייה של אשה חרדית. השילוב של אגדת החור בסדין בעלילה מאכזבת ממש: למי שלא יודע, לא קיים דבר כזה, מדובר באגדה אורבנית שנוצרה ככל הנראה בעקבות חילונים שראו ציצית תלויה על החבל. זה לא קיים ולא מקובל, גם אצל חרדים סקס מתבצע בעירום מלא, ור"ל מותר להם להנות ממנו (ואף רצוי). רובן המוחלט של הנשים החרדיות לא נוהגות לגלח את הראש מתחת לפאה, יש מגזרים קיצוניים אצלם זה קיים (סאטמר, תולדות אהרון) אבל הגיבורות של נעמי רגן לא שייכות למגזרים האלו, והנשים נוהגות לטפח את השיער בשביל להיות יפות עבור הבעלים שלהם. הבעל של בת שבע היה אדם קשה ואלים, וההימלטות שלה ממנו מזכירה לי נשים שבורחות למקלטים לנשים מוכות - היא נאלצה לעשות מעשה אחר, אבל מדובר בתרחיש חריג ובהתנהגות לא מקובלת בכל מגזר. גם במגזר החרדי יש גירושים, אמנם הם נדירים יותר, אבל במקרים של בעל שמפגין אלימות אשה לגמרי יכולה לקום וללכת. אהבתי את הסוף, כשבת שבע "חוזרת לחיים" כדי שתוכל לקבל גט ולהתחתן עם בחיר לבה, בת שבע למעשה מוכיחה שאפשר להיות יהודי מאמין ולשמור מצוות ולהמשיך להיות נאמן לעצמך, גם אם יש מי שטוענים שהדרך שלך היא לא הדרך הנכונה.”

“מגוחך בכמויות הסטריאוטיפים,הרמיזות המיניות המעוותות והדחף של הסופרת לגנות את הציבור החרדי בכל מילה ומילה בספר. ומכיון שרבות נאמר על הסופרת הזו ועל ספריה המגמתיים במיוחד...יבדוק מי שירצה. מעבר לזה עלילה זולה,בנאלית,רדודה ומתיימרת לשווא. כישלון של ספר.מודה שלא טרחתי להגיע לסיומו.”

“בת יפתח הוא סיפורה המרגש והנוגע ללב של נערה חרדיה מבית אמיד. הוריה מפנקים אותה ונותנים לה הכל ובבוא העת היא מתחתנת עם חרדי ועוברת לגור בירושלים. שם היא נקלעת לחברה קשה וחונקת, מבקרת ומשפילה וכל כך שונה מכל דרך אחרת שבה התייחסו אליה לפני זה. בעלה מתגלה כאדם רע ואכזרי ואביה מסיבות משפחתיות מסרב להאמין לה ולסייע לה. וכך היא נמצאת במשבר הנורא לגמרי לבדה. רק אמונתה ותחביב הצילום שלה עוזרים לה ומצילים אותה. היא נקלעת מהרפתקאה אחת לשניה והספר מאוד מותח. הספר מעניין ביותר ומאוד מומלץ אך יש להבין שלא כל החברה החרדית מתנהגת כמו שמתוארת חלק מהחברה בספר. יש מקרים כאלו אך לא הרבה ואין לשפוט על פי הספר חברה שלמה שמשתדלת לעמוד בביקורות החיצוניות הבילתי פוסקות עליה. לדעתי הספר מומלץ ביותר! הוא נותן תחושת הזדהות עם הדמות הראשית, מותח, מעניין וכתוב בצורה קולחת ומרתקת!”