אתה צודק. אולי יש להם את אותה עלילה, אבל פה הסופר השתמש בשפה כדי להביע ושם הבמאי עשה מה שעשה כדי להביע את הדברים. אפשר אפילו להסתכל על זה כשתי יצירות שונות :)

זה ממש לא אופייני לי לא לסיים ספר! אני יכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שלא סיימתי ספר! אל תקנא.. עדיף לסיים את בעייני, התחלת משהו אז תסיים.. אבל אחרי "הפצוע האנגלי" שבעמל רב הגעתי לעמוד האחרון, והרגשתי שאני מבזבזת את זמני, החלטתי שבספרים הבאים כאשר ארגיש את אותה תחושת בזבוז הזמן, אפסיק. תחשוב על הזמן שתוכל לקרוא בו משהו מקסים אחר :)

*וקראתי כמה רומנים רוסיים וצרפתיים בחיי.. על הצרפתיים אני ממש משוגעת, והרוסים מלאים ברעיונות יפים אבל כבדים מאוד בעיניי.. ובכל זאת גם אותם סיימתי ;)*

אי אפשר להשוות בשום אופן, לדעתי, בין סרט לספר- זה לא אותו מדיום והם מעבירים דברים שונים אבל על טעם אין להתווכח, לא יודע למה אבל כולם החליטו שעל טעם לא מתווכחים, אני דווקא כן, אבל לא הפעם. מקווה שתזכרי את הספר בקרקס הבא שתלכי אליו. כבר אין כאלה, לא?
איך בכלל מצליחים לא לסיים ספר? אני תמיד חוזר לספר שהפסקתי באמצע, לפעמים אחרי שנה, אבל איך אפשר להפסיק לקרוא אחרי שהתחלת? זה בכל זאת לא רומן רוסי\צרפתי. אני מקנא ביכולת הזאת.