ביקורת ספרותית על החיוך האטרוסקי מאת חוסה לואיס סמפדרו
ספר טוב

---

"העולם שייך לצעירים" – מי לא מכיר את המשפט הזה? החיים המודרניים, כפי שהם מתנהלים לפחות בעולם המערבי, כמעט ואינם משאירים מקום לזקנים ולחולים. הדבר בא לידי ביטוי כמעט בכל תחומי החיים. לכן מבחינה זו הספר "החיוך האטרוסקי" היווה עבורי הפתעה נעימה מאחר והסיפור נכתב אודות ודרך משקפיו של כפרי זקן, פרטיזן בצעירותו וחולה סופני. הזקן חי את שארית חייו בבית בנו, כלתו ונכדו התינוק המתגוררים במילאנו בסביבה בורגנית זרה אשר מתנכרת לאנשים מסוגו. הספר מתאר ברגישות את הסתגלותו הקשה של הזקן לסביבתו החדשה, את מערכת יחסיו המורכבת עם כלתו המשכילה (בניגוד מוחלט אליו), את אהבתו הרבה לנכדו הקטן ואת היכרותו עם אלמנה, דרומית כמוהו במוצאה, היכרות אשר מובילה לאהבה גדולה. מוזר שהסופר הספרדי מיקם את סיפורו דווקא באיטליה, אבל זה ממש לא שינה לי כקורא. הספר מומלץ בעיקר לכל אלו שחשבו שיישארו צעירים לנצח והתפקחו בינתיים מהחלום...

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על החיוך האטרוסקי