ביקורת ספרותית על החיוך האטרוסקי מאת חוסה לואיס סמפדרו
ספר מעולה

---

התחשק לי איטלקי נרגן לשבור את החום של הקיץ.
כבר מסצנת הפתיחה הייתי צריך להבין שזה לא בדיוק מה שאקבל . זקנים נרגנים לא יושבים בשקט במוזיאון.
גיבור הספר עוזב את ביתו בכפר בדרום איטליה ועובר לגור עם בנו ומשפחתו במילאנו . והוא רוטן . הוא רוטן על העיר על העירוניים , על בנו, על אישתו הקרה ועל חתנו שנשאר בכפר. הוא גוסס והדבר היחיד שמחזיק אותו בחיים היא המטרה למות אחרי שכנו השנוא מהכפר.
ואז הוא מגלה את נכדו התינוק ופוצח במלחמה על החיים. מלחמה שלעיתים מתערבבת עם המלחמה נגד הגרמנים .
ומגלה ,למרות הביקורות שהוא מעביר על חינוך הילד , שמעולם לא באמת גידל ילדים וזוכה לעשות זאת בערוב ימיו.

סופר ספרדי כתב ספר איטלקי שמדיף ניחוחות וטעמים איטלקיים והאיטלקית מתפרצת ממנו ומתגלגלת באוזן. ולמרות שעוסק בזקנה ומוות ומלחמה זה ספר מלא בחיות , אהבת החיים ואהבה בכלל.
עושה חשק לרוץ לפיאצה עם חריץ גבינה ביד ולשתות מים ממזרקה.
בחירה מצויינת של עטיפה - כאשר מביטים בקורא הוא הופך לזקן חייכן.
מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על החיוך האטרוסקי