ביקורת ספרותית על החיוך האטרוסקי מאת חוסה לואיס סמפדרו

---

אפשר לומר שהגיבור הראשי הוא לא בדיוק מה שרגילים לקרוא עליו... וזה אולי החלק הכי מיוחד בספר, שדווקא איש זקן עדיין יכול ללמוד בערוב ימיו על אהבה. של הנכד שלו, אותו הוא שואף לחנך "חינוך של פעם" לכל אורך הספר ושל אישה, אותה הוא אוהב ואליה הוא מתייחס בצורה שונה ממה שהיה רגיל כל חייו.

המסר ברור - אנשים יכולים להשתנות גם בגיל מופלג וגם אחרי שהתנהגו (ואהבו) בצורה מסויימת כל חייהם.

ומי שיוצר את השינוי הגדול ביותר הוא התינוק הקטן, כי מה ייגרום לאדם להשתנות יותר מאשר הרצון שלו להשפיע על הדורות הבאים ולהישאר בלב של הנכד שלו לנצח?...

» ביקורות נוספות של נטי
» ביקורות נוספות על החיוך האטרוסקי