ביקורת ספרותית על אני כריסטיאנה פ. - סיפורה המהמם של נרקומנית בת 13 מאת קאי הרמן
ספר טוב

---

אחד מהספרים היותר מטרידים שקראתי. ממש ממש מטריד. מטריד במובן המילולי, המסורתי והבסיסי של המילה. נתקע במחשבות, נכנס לחלומות ולא נותן מנוח.

"אני כריסטיאנה פ." מובא לקורא כד"וח קר על ילדים העוסקים בסמים ובזנות בגרמניה של שנות ה70- תופעה חברתית עצובה ונרחבת (לדעתי הרבה יותר נרחבת ממה שהסכימו להפנים אז) ואוזלת היד המשפחתית והממסדית בטיפולה. אופי הכתיבה הקר והכמעט נונשלנטי נועד לזעזע את הקורא ומשיג את מטרתו-כמו שאמרתי, אתה עוזב את הספר מ ו ט ר ד.

כריסטיאנה היא ילדה- נערה שמגיעה לתחתית הבור בכל מובן לאחר שכשלה להתמודד עם החיים. היא לא יוצאת דופן בסביבה שלה- מה שמאיץ את ההתדרדרות ונותן לה נופך הירואי. בספר היא מתארת במילים חדות ובלי טיפת צנזורה את כל התהליך ואת גורלם של השותפים לו.

נדרשו ממני כמה ימי עיכול לפני כתיבת הביקורת הזאת... ניסיתי לשים את האצבע על מה לעזאזל בספר מטריד אותי כ"כ? (בואו נודה באמת: אני נמשכת לטרגדיות- זאת לא הראשונה שקראתי) ובעודי מחפשת בגוגל את כריסטיאנה- כדי לברר מה עלה בגורלה- פתאום זה צנח לי! סאבטקסט. למרות שהיא מספרת על עברה כמשהו שהיא "מתחרטת" עליו החרטה שלה לא אמינה, יש באופן בו היא מתארת סיטואציות משהו כמעט רומנטי ונכסף- מה שהטריד את מנוחתי היה הדיסוננס בין התוכן שובר הלב לבין העובדה שבין השורות היא נשמעת די מרוצה מעצמה אולי אפילו גאה בעבר שלה כאילו היה אות של כבוד.

לא אהבתי בספר:
1. את תחילתו הקצת לא ממוקדת בנוסף לוקח קצת זמן להתרגל לצורת הכתיבה ולעובדה שהספר לא מחולק לפרקים.
2. את סופו. ועכשיו אני מבינה גם שזה בגלל אותו דיסוננס.. הסוף של הספר כביכול אופטימי אבל בסאבטקסט אני שומעת כישלון- בסיומו אני מוטרדת ובטוחה ביני לבין עצמי שכריסטיאנה תמות משימוש בסמים (אני מנסה להישאר מעורפלת כדי לא להרוס למי שלא קרא- אבל אחרי קריאה תבינו).
3. את העובדה שהוא יכול אמנם להיקרא כמסמך המזהיר מפני סמים אך באותה מידה יכול גם לעורר סקרנות ולהציג אותם כפיתרון- לא הייתיממהרת לתת אותו לפני ה10-15 מחשש להזדהות.

אני נותנת לו 8 בסולם ליבי. ספר טוב- ממליצה לקרוא.

» ביקורות נוספות של מאנצ'קין
» ביקורות נוספות על אני כריסטיאנה פ. - סיפורה המהמם של נרקומנית בת 13