ביקורת ספרותית על סיפורי משפחת גדליהו - חמש דקות של שקט  לצאת בשלום  מהיום דיאטה!  ערב רגוע מאת גִ´יל מֶרְפִי
ספר מעולה

---

הספר מתאר את משפחת גדליהו, משפחת פילים, בארבעה סיפורים שונים: "חמש דקות של שקט", "לצאת בשלום", "מהיום דיאטה!", ו"ערב רגוע".

ג'יל מרפי מתארת בחן רב, בהומור, ובשנינות, ארבעה מצבים השכיחים בכל בית שיש בו ילדים. ב"חמש דקות של שקט" אמא גדליהו מנסה לעשות כל שביכולתה כדי לקבל חמש דקות של שקט, ואילו הילדים מחבלים בתוכניתה. ב"לצאת בשלום" אמא ואבא גדליהו מנסים לצאת לבילוי, ושוב הילדים המתרוצצים סביבם הופכים את ההכנה ליציאה למתישה וכמעט בלתי אפשרית. ב"מהיום דיאטה!" אמא גדליהו מחליטה לרזות וגורפת איתה את כל המשפחה לדיאטה ואורח חיים בריא. מובן שאף אחד מבני המשפחה, כולל היא עצמה, אינו יכול לעמוד בגזירות שהיא גוזרת. ב"ערב רגוע" אמא גדליהו מחליטה לבלות עם אבא גדליהו ערב רגוע בבית, לאחר שהילדים הולכים לישון. גם במקרה זה תוכניתה משתבשת.

אף אחד מהגיבורים אינו מושלם, כולם מתוארים על חולשותיהם, במצבים שאינם מחמיאים להם. הילדים שלא מיטיבים להתנהג, אוכלים בצורה מרושלת, מבלגנים את הבית, ועושים בו ככל העולה על רוחם. אמא גדליהו שלא ממש מצליחה לחנך אותם, ורק מנסה להפטר מהם בכל הזדמנות אפשרית. אבל תיאורה של מרפי נוגע ללב כי הדמויות מתוארות באהבה רבה, בחמלה, ובהבנה של הטבע האנושי והמורכבות ביחסי הורים-ילדים. האהבה של אמא גדליהו לילדיה ניכרת בבירור גם כאשר היא רוצה נואשות מעט זמן לעצמה. גם האהבה של הילדים אינה מוטלת בספק.
תיאורם של הגיבורים כפילים שמנמנים ורגילים למראה נותנת לכל הורה ולכל ילד אפשרות להתחבר בקלות לדמויות ולהזדהות עמן.

האיורים המרהיבים של מרפי תורמים מאוד להבהרת המצבים המתוארים ומהווים חלק חשוב מהסיפור. ב"חמש דקות של שקט" אנו רואים את הבלגן במטבח בו הילדים יושבים לאכול את ארוחת הבוקר, ומבינים למה אמא גדליהו רצתה קצת שקט...מבטה המותש של אמא גדליהו כשגבי נכנס אחריה לאמבטיה כדי לנגן בחליל מדבר בעד עצמו. ב"לצאת בשלום" אמא ואבא גדליהו כמעט מצליחים לצאת בשלום, אלא שבאיור אנו יכולים להבחין ששמלתה של אמא גדליהו שוב מוכתמת לאחר שהתיישבה בטעות על קופסת צבעים פתוחה של הילדים...

למרות שלכאורה הספר קליל ומצחיק, הוא נוגע בנקודות כבדות משקל. "מהיום דיאטה!" מסכם כי "פילים פשוט לא יכולים להיות רזים," ובכך נותן נקודה למחשבה.
גם מה שלא נכתב במפורש, מעניין. אבא גדליהו, כפי שמשתקף מהסיפורים, הוא דמות אנמית וכמעט חסרת חשיבות במשפחה. הוא חוזר עייף מהעבודה, ומי שנמצא עם הילדים, מחנך, דואג, מכין, וכו' זו אמא גדליהו. במשפחת גדליהו לא שמעו על פמניזם. לאמא גדליהו פשוט לא היה זמן לכך...

קראתי את הספר לבתי בת הארבע וחצי ולאחותה בת השמונה חודשים, ישובות על שמיכת הפעילות של הקטנה, כשאני מנסה להתעלם בכל כוחי מהצעצועים הפזורים ברחבי הסלון, מערימת הכלים שבכיור, ומהמאמר שעלי להגיש דחוף למחר. ניסינו לקרוא ככל יכולתנו, בעוד הקטנה מנסה במרץ בלתי נלאה לטפס עלי, לנגוס בכריכה ולקרוע את הדפים. כשסיימנו הגדולה אמרה "אמא, איזה מוזר, זה ממש דומה למה שקורה אצלנו בבית, למרות שאנחנו לא משפחה של פילים. אני מבטיחה שכשתרצי להיות קצת לבד אני אהיה בשקט."

בפעם הבאה כשרציתי קצת שקט נכנסתי לשירותים והגפתי את הדלת.
"אמא את מוכרחה לראות את הציור שציירתי! הוא הכי מדהים שעשיתי!"
"אני מוכרחה לראות אותו ממש עכשיו או שאפשר חמש דקות של שקט?"
צחוק רם, הדלת נשארת סגורה. "כן, הבטחתי לך חמש דקות של שקט. אני אחכה עד שתצאי."

כבר אני חבה לג'יל מרפי כל דקה של שקט שאני מצליחה לגרד...
מתאים לבני שלוש ומעלה, ומומלץ בחום!

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על סיפורי משפחת גדליהו - חמש דקות של שקט  לצאת בשלום  מהיום דיאטה!  ערב רגוע