זהו סיימתי את הספר השלישי (והאחרון) בסדרה.בזמן הקריאה בו עלתה השאלה למה אני בכלל קורא אותו ?
הסופר יורד לפרטים בצורה מזעזעת ,למשל:"בחדר האמבטיה לבשה מכנסים שחורות,סריג גולף לבן ומקטורן אדום.היא קלתה שתי פרוסות לחם והניחה עליהן גבינה ומרקחת תפוזים ואבוקדו פרוס" (עמוד 24)
או הפירוט דואר הזבל שמקבלת אריקה ברגר.
מצד שני הספרים הם מרתקים ונקראים במהירות.אבל זו לא סיבה מספקת להצלחה המדהימה של הסדרה ברחבי העולם.
לי נראה (ואשמח לקרוא דעות אחרות) שהתשובה לכל זה היא הארי פוטר.
למה הארי פוטר כ"כ הצליח בעולם.רק מהדמות של הארי על הכריכה - ילד עם משקפים של חנון אפשר להבין את הגאונות של ג' קיי רולינג.
היא לקחה דמות של חנון שהבריונים מתעסקים איתו מרגע שנולד (וולדמורט) וכל פעם נכשלים מחדש.
זו דמות שכל ילד מזדהה עימה (אולי חוץ מהבריון השכונתי - אבל הוא ממילא לא יודע לקרוא).
מתברר שהחנון לא משקיע יותר מדיי בלימודים ודווקא מצוין במשחק תחרותי (קווידיץ) הבריונים של הכיתה לא מתעסקים איתו (מאלפוי וחבורתו) בקיצור חלומו של כל חנון, נוספים לכך כמה קסמים וטיסה על מטאטא (נימבוס 2000) וקבלנו רב מכר מטורף בקנה מידה עולמי.
ועכשיו הגרסא למבוגרים,נערה שהרשויות דפקו אותה - המשטרה ,מערכת המשפט העיתונות בקיצור כל העולם נגדה.והיא מצליחה להתמודד איתם ולמרות שהיא לא יוצרת קשרים עם אנשים אחרים היא מצליחה לגרום לקומץ אנשים ללכת למענה באש ובמים.היא מפרסמת את הכביסה המלוכלת של אלה שפגעו בה וגורפת לחיקה מיליארדים מתאגיד מושחת.
לכל אחד מאיתנו יש איזה חשבון פתוח עם הרס"ר בטירונות ,שוטר שדפק לו דו"ח ,מרצה מנוול בתואר הראשון ,שכן שהמזגן שלו מטפטף על החלון שלנו,מורה שהרס לו שלוש שנים בתיכון או קבוצת הבחורים שדפקו לו מכות מאז שהוא ילד ועד היום הוא מפחד לעבור ברחוב שאימא שלו גרה - ולחשוב לרגע שיכלנו להתנקם בהם.
זו הפנטזיה שמספק לנו סטיג לרסון דרך ליסבת.
בסוף דבריי אני רוצה לומר תודה גדולה לסופר שהחליט למות בטרם עת (גיל 50) לאחר שסיים את הספר השלישי , מה היה קורה אילו עשה זאת אחרי הספר השני !!!

















