ביקורת ספרותית על אשתו של הנוסע בזמן מאת אודרי ניפנגר
ספר מעולה

---

יש כ"כ הרבה ספרים בעולם, ספרים עם שפה מיוחדת משלהם, עלילות וגיבורים, ספרים שגורמים לנו לצאת מעצמנו, ולכמה שעות לפסוע בעולם שככל הנראה לעולם לא נחיה בו.
יש כ"כ הרבה סופרים בעולם, עם כשרון בשזירת משפטים, עם ידע עצום בטוויית עלילות מיוחדות עם כוח עצום בידיים.

מה גורם לנו, הקוראים, לעצור אחרי ספר מסוים? ממה נובע הקושי בדפדוף האחרון?מהי ההשפעה של המילה הכתובה על כולנו??...

הספר הזה אינו מהפכני, אין בו דבר שאמור לגרום לי לעצור אבל עובדה שזה בדיוק מה שקרה.
אינני יודעת אם זה נובע מהרצון של כולנו לנצח את הזמן, לדעת מה יעלה בגורלנו, את מי נפגוש ומתי, וכו', אבל משהו בספר הזה דיבר אלי, בשפה הפשוטה ביותר שספר יכול לדבר עם בני אדם.

מבחינתי היה בו משהו יוצא דופן, כתוב בצורה מהנה וקלילה למרות שלעיתים הוא מכיל בתוכו רעיונות קשים על קיומנו וחשיבות הזמן.

יצאתי מקריאת הספר עם קמצוץ של תקווה, תקווה שאי שם, אנחנו כן מנצחים את הזמן.
העלילה קופצת בין זמנים, תקופות וגילאים אבל בכל זאת הקורא לא מאבד את תפיסת הזמן (כן, בחירת מילים משעשעת) לא הולכים לאיבוד בין כל ה"הנריים" שאנו פוגשים בדרך, והכל מסתדר מבחינה הגיונית (עד כמה שמוחנו יכול לקלוט את חוסר ההיגיון).

האם אנו יכולים לשלוט על צירי הזמן? ככל הנראה לא, ואני מאוד מסופקת אם זה יקרה בעתיד אבל במחשבה בלבד יש סיפוק.

מלבד העניין הנ"ל התרגשתי מאוד מהעלילה, משהו בציפייה הזו למישהו שיגיע הזיזה דברים שלא ידעתי שהם קיימים, הדמויות היו אחרות, היה בהם משהו נורא חופשי, עצם זה שכולם יכלו לעכל במוחם מציאות שכזו, מציאות שונה ממה שאנו רגילים לחשוב, כבר הפכה אותם לאנשים מעט יותר מיוחדים.

זה לא הספר הכי מדהים שקראתי בחיי, לא הכי עשיר בכתיבתו, מן הסתם הוא לא יהווה מבחינתי אבן דרך בהתבגרות האישית שלי, אבל זהו בהחלט מהספרים שמשנים משהו, קטן מבכדי שנבחין בהם, מסוג הספרים שמעלים חיוך במהלך הקריאה, ומותירים חמימות מסוימת גם כאשר תוחבים אותם חזרה למדף.
בסופו של יום, זה כנראה הדבר החשוב ביותר.

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על אשתו של הנוסע בזמן