ביקורת ספרותית על צד שמאל של החושך מאת אורסולה לה גווין
ספר טוב

---

דמיינו לכם עולם שבו אין חלוקה לגברים ונשים. כל בני האדם הם חסרי מין. כל פרט בחברה הוא גם זכר, וגם נקבה. כעת, דמיינו גבר, מהחברה שלנו, מבקר בעולם כזה. איך תיראה החברה הזו בעיניו? ואילו יחסים הוא יפתח עם האנשים הללו?
זו התפאורה ל"צד שמאל של החושך", אשר מתואר בהקדמה בתחילת הספר כקלאסיקת מדע בדיוני משובחת.
אני לא נהניתי מקריאת הספר. זהו ספר קשה, כתוב בשפה גבוהה, עם עלילה שמתפתחת באופן איטי ופתלתל. בין הפרקים משובצים אגדות וסיפורי פולקלור של העולם אותו המציאה הסופרת. ההקדמה יצרה בי ציפיות למשהו אחר, ובמהלך הקריאה התאכזבתי.
החלק המהנה והמעניין ביצירה הזו מגיע עם סיום הקריאה. כי רק אז נוצרת ההבנה, שמכיוון שגיבורי הספר אינם גברים ואינם נשים, אלא משהו אחר, ניתן להסתכל על המעשים שלהם ועל החוויות שהם עברו מנקודות מבט שונות. לדוגמא - אחד מגיבוריו הבולטים של הספר, שר בכיר בממשלה, מתואר לאורך הספר כ"הוא", (למרות שהוא לא "הוא" ולא "היא"), מה שגורם לקורא להתייחס אליו כאל גבר. הגיבור הזה קשוח, קר רוח ומוצא פתרונות לבעיות. אך כיצד הייתה נראית דמותו בעיני הקורא, אם הסופרת הייתה בוחרת להשתמש עבורו ב"היא"?
כך כופה עלינו הסופרת להתעמת עם נושא המגדר, על כל הסטיגמות והדעות הנלוות אליו, מנקודת מבט מקורית מאוד.
ללא ספק - יצירה פילוסופית מתוחכמת ואינטיליגנטית, שגורמת לקורא לחשוב. יחד עם זאת - ספר קשה ומתסכל. מומלץ לאמיצים שבינינו...

» ביקורות נוספות של רובי
» ביקורות נוספות על צד שמאל של החושך