ביקורת ספרותית על צד שמאל של החושך מאת אורסולה לה גווין
ספר טוב

---

שליח של איחוד האנושות נשלח לבדו לעולם נידח להציע לתושביו את הקידמה. בני האדם החיים על העולם הזה עברו תהליך הסתגלות קשה ומר, כי עולמם, המכונה "חורף" הוא חורף במלוא משמעותו: שלג בקביעות, קרח בשכבות, גשם ברדי, וקר כל כך שאדם שאינו יליד המקום לא יוכל לשרוד בו. בני העולם הזה מתייחדים גם בתכונה מיוחדת להם שאינה קיימת אצל אנשים אחרים: הם הרמפרודיטיים - אנשים שלהם איברי מין של זכר ושל נקבה, שבימים המעטים של "ייחום" בכל חודש, הם באים לידי בטוי כזכר או כנקבה. הם יכולים ללדת ולהוליד, אבל אין להם שליטה והם אינם יודעים מה יהיה מינם בעונת הייחום הבאה. השליח האנושי הוא גבר, ובעולם הזה הוא מכונה "הסוטה" - הוא נמצא, מבחינתם, בייחום תמידי, ונושא את אברי המין שלו חיצונית לגופו (מגעיל וגם מסוכן, לטעמם...)

מאד רציתי שהביקורת האחרונה שלי לשנת 2013 תהיה על ספר שאהבתי. אז הלכתי על בטוח - הגעתי לספר הזה בעקבות הביקורת מעוררת ההשראה של dushka (תודה רבה!) כך הייתי יכולה להיות בטוחה (וצדקתי!) שאוהב את הספר. מקדם נוסף היה הסופרת - שמה שקראתי שלה אהבתי. היא אמנם מקוטלגת בעיקר כסופרת מדע בדיוני, אבל כל הספרים שלה שקראתי עסקו בפילוסופיה עמוקה ופסיכולוגיה חומלת. נדיר למצוא תאוריות שרבות מהן מקוריות ויצירתיות עטופות כל כך טוב במעטפה סיפורית ובאמצעים מלהיבים כמו כתיבה מצויינת, פיתוח עלילה מרתקת ופיתוח דמויות כה מושקע.

הפוליטיקה המרתקת שעיצבה לה גווין בסיפור הזה, היא עיקר הסיפור. היא לא הלכה בדרך הקלה של התמקדות בפרטים הפיקנטיים של הגזע שהמציאה. היא בראה להם פוליטיקה מסובכת, שמתאימה למצבם הגופני. מה עוד? זה עולם של התפתחות טכנולוגית איטית למדי, והם אינם מאמינים שיש אנשים על כוכבים, או שאנשים טסים בחלל. יש בעולמם אלימות (בסופו של דבר הם בני אנוש...), אפילו רצח. אבל הם עדיין לא המציאו את המלחמה, שתביא לזינוק טכנולוגי כשתתגלה שם. המלחמה תהיה אחת ה"מתנות" שהסכם עם הגזעים האנושיים האחרים יביא לעולם הזה, שכולו חורף.

קראתי את הספר בהתענגות אמיתית: לה גווין עושה התעמלות למוח, וכותבת נושאים שאני פשוט ידעתי שהם אמת: שידידות עמוקה וקשר בין בני אנוש הוא אפשרי למרות הבדלים תהומיים, שאדם יכול לעשות את הבלתי אפשרי - ועוד קצת - אם רק יהיה מספיק נחוש, ואמונה בכוחותיך היא ראשית ההצלחה.
הכריכה של הספר מכוערת נורא, לטעמי. כך גם הכריכה של ההוצאה הקודמת שלו, כשנקרא "מעבר לעלטה". אני מניחה שהסיבה לכך היא שהספר אינו ניתן להמחשה ויזואלית טובה מספיק.
והנה מה שעונה אחד מתושבי "חורף" לשאלה מדוע הם פיתחו את הגדת הנולד:"כדי להפגין את חוסר התועלת הגמור בידיעת התשובה לשאלה הלא נכונה"...כמה חכם, פשוט תענוג.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על צד שמאל של החושך