ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 ביולי, 2013
ע"י רובי
ע"י רובי
בלי אהבה אין חיים... בלי אהבה ילדים לא גדלים כפי שהיו אמורים... ולפעמים יש אהבה, אבל משהו חוסם אותה...
ספר איטי, עצוב, נוגה, שמספר כמה סיפורים קטנים על אנשים שמשהו באהבתם לא עובד. הם רוצים להרעיף אהבה על ילדיהם, להיות הורים טובים, אבל משהו חוסם אותם. הספר עוטף את הסיפורים יחד, מעורבבים זה בזה, כשכולם נפגשים יחד בקבוצת תמיכה להורים.
חוויית הקריאה כאובה מאוד, ומדממת. בעיקר בנקודות הרגישות אצל הקורא עצמו - לכל אחד יש נקודות אחרות...
הפסיכולוגית עצמה נותרת לאורך מרבית הספר מרוחקת, אינה חלק מההוויה, וכמו הגיבורים כך גם הקורא משליך עליה את עולמו הלא מודע ומעצב אותה כדמותו.
לטעמי נגוע מדי בתיאורים פסיכולוגיים, והפסיכולוגית עצמה עוררה אצלי כעס רב (ובהמשך לפסקה הקודמת, כנראה שאני בצרות).
עצוב ויפה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
מבחינת "המבט על החיים",
אחרי שמונה שנים של גלישות בפורומים שונים של הורות ומשפחה, לא הצלחתי להרגיש חידוש גדול בריכוז כמה סיפורים כאלה בספר אחד. אבל אולי זאת רק אני. ואני גם מעדיפה מבטים שיש בהם אופטימיות כלשהי.
|
|
|
רובי
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
"רביעי בערב" הוא הראשון שלה שקראתי.
ובסיכומו של דבר הוא מצא חן בעיני, אף על פי שנצחיה צודקת שאין פה ממש סיפור. אבל יחד עם זאת, נהניתי להיכנס לראשם של הגיבורים, בעיקר הנשים, ובמבטן על החיים. אלה מבטים עצובים.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
בעיניי "שלושה סיפורי אהבה" הוא הספר הטוב ביותר שלה
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
המון ביקורת, ובסוף סיכום "עצוב ויפה"? לא ברור לי.
הפסיכולוגית אינה פסיכולוגית, שום סיפור אינו מגיע לשום סיום, והסוף בכלל מוזר. בעיני יעל הדיה יודעת לכתוב היטב, וממש לא יודעת לספר סיפור. כך ב"תאונות", כך ב"רביעי בערב". אלה הספרים שקראתי, ואין לי שום כוונה לנסות ספר אחר שלה.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
הספר הזה על הכוונת אצלי. אהבתי את כל ספריה עד כה.
|
|
|
רובי
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
מסכים עם דבריך.
את תאונות לא קראתי
|
|
|
רץ
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעניינת הספר פחות, תאונות היה לטעמי טוב יותר, הספר הזה מעט קופצני ופחות ממוקד
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
