• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מבחן קבלה

מבחן קבלה

מאת נאוה מקמל-עתיר

הביקורת של אורקי

תמונה של אורקי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
מבחן קבלה

מבחן קבלה

מאת נאוה מקמל-עתיר

הביקורת של אורקי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אורקי
הוצאה לאור:ידיעות אחרונות
שנת הוצאה:2002
קטגוריה:מקור (נוער)
הקודמת
פיטה מלארק
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

סופרת מצוייינת!!!!!!!!!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של כרובי
כרובי
1קורא|גיל ממוצע45|100%נשים

על המבקרת

תמונה של אורקי

אורקי

חברה מזה 16 שנים
15 ביקורות•19 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מקור (נוער)•תרגום (נוער)•מתח ואימה
תמונה של אורקי
אורקי
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות15
לייקים שקיבלה19
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מקור (נוער)9תרגום (נוער)4מתח ואימה1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אורקי

שולינקה ילדה קטנה של אמא

שולינקה ילדה קטנה של אמא

מנוחה בקרמן

אני פשוט בכיתי!!!!!(ואני לא עושה את זה הרבה!!) אין פשוט מהמם ועצוב!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
זמר של שיר

זמר של שיר

אורית רז

מהמם!!!בכיתי כשקראתי...!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
הילד שמכר את צחוקו

הילד שמכר את צחוקו

ג'ימס קריס

עצוב אבל עם מסר חשוב...!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
ספר ההיפנוט המדהים של מולי מון

ספר ההיפנוט המדהים של מולי מון

ג'ורג'יה בינג

מגניב...ומהמם!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
התלקחות

התלקחות

סוזן קולינס

מפחיד אבל מקסים!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
בודדה במערכה

בודדה במערכה

אורנה בורדמן

עצוב...אבל C המהמם!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
אור ואלכסנדרה

אור ואלכסנדרה

יצחק נוי

עצוב ויפה!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
נערה במרפסת ממול

נערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

יפה ממש!!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורקי
משחקי הרעב

משחקי הרעב

סוזן קולינס

מהמם!!!

לפני 15 שנים•אורקי

ביקורות נוספות על "מבחן קבלה"

מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

הספר מספק חווית קריאה נהדרת שמביאה את סיפור החרם מזווית אחרת.
כמי שכותבת ועוסקת כבר שנים בנושא החרם, לא יכולתי שלא להתפעל מהאופן שבו המחברת שוזרת שני סיפורי חרם של שתי ילדות כל כך שונות - ועם זאת כל כך דומות.
אחת מהן היא נערה שעלתה מרוסיה וכבר כבשה את הבמות והלבבות ביופייה, בחוכמתה ובכישרון המשחק והכתיבה הבולטים שלה.
היא לומדת לצמוח מהחיים בדירה הקטנה, מהאודישנים שלא עברה, מהעליבות שבה עובדים הוריה שהיו נחשבים מאוד ברוסיה, ובעיקר להפוך כמצוות הפורים את המצב המרושע שיצרה הילדה מכיתתה, ילדה קנאית שתעשה הכול כדי לאמלל אותה - להצלחה מסחררת ולא צפויה!
השנייה היא ילדה בת אחת עשרה, ילדת מצוקה קלאסית שברחה מביתה, עם סיפורה הלא יאומן על הטרדות בלתי פוסקות מצד בת כיתתה שגרמה לה לנקוט בדרכים עברייניות, הדרכים היחידות שהשאירו לה הוריה המסוממים.
הספר והמחברת זכו בפרסים ובהוקרה - לרוב אני לוקחת בהסתייגות את הזכייה בתואר שכזה כערובה לאיכות הספר, אך במקרה הזה ממש מגיע, וכשמגיע אני מפרגנת!
מומלץ בחום לכל אוהבי הכתיבה, הבמה והקסם שבפנים!!!

לפני 6 חודשים•המורה יעלה
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

אוף. לא הספר הזה ולא הקוראים בסימניה לא עשו לי חיים קלים.
אחרי קריאה של הביקורות (שרובן לא מפרגנות משהו) הגעתי למסקנה שאין לי ממש מושג איך לדרג את הספר הזה.
אז לפחות בינתיים הוא "בסדר", מבחינתי. שלושה כוכבים.

ניגשתי אל הביקורות בחשיבה שהספר הזה דיי טוב אחרי הכל, אבל הביקורות פקחו את עיניי.
בעצם, יש לי משהו לומר.
נכון לעכשיו אני בכיתה ח'. אני לא מקובלת בחברה או משהו בסגנון. אף פעם לא הייתי חלק מרכילות כיתתית, ריכלו עליי, אבל זה נושא לא קשור.
יש לי שתיי חברות, כמו שסיפרתי עליהן באחת הביקורות הקודמות שלי - היימיטץ' ואפי. אני חותרת לכיוון של אפי.
אפי היא ילדה לא מקובלת. בכיתה ו' בבית ספר הקודם שלה לא היינו באותו בית ספר. אז כל הסיפור מסופר מנקודת המבט של היימיטץ' ואפי, אבל לפי מה שסופר היה חרם על אפי.
ולאן אני מנסה לחתור עם זה?
היום אנחנו בכיתה ח', שנתיים אחרי המקרה. ולא הרבה השתנה.
כן, ילדים מדברים איתה. אבל מאחורי הגב הם מלכלכים עלייה ויורקים את שמה בתיעוב. ואני יודעת את כל זה כי טרחו לספר לי.
קראו לה "זונה", קראו לה "כלבה", קראו לה גם בשמות הרבה יותר גרועים שאני חוששת להעלות על הכתב. אפילו בטלפון כמה ילדים הציקו לה בהודעות סמס מעוותות ומטומטמות.
כיתה ח' לא רחוקה בכלל מכיתה ט'. ושאני מסתכלת על נערים מכיתה ט' ורואה איך הם מדברים, ואיך הם מתנהגים, אני מבינה שהם (או חלקם הגדול) אפילו גרועים יותר מההתנהגות שלנו.
מה מונע מילדים בכיתה ט' לעשות חרם? כן, זה ילדותי. כן, זה מטומטם. כן, זה מרושע מאוד.
אבל אנחנו כבר הפסקנו להתבגר עם השנים, אנחנו רק הופכים גרועים יותר, ואתם יודעים? ההצקות זה עניין הרבה יותר קשה מהחרם. כולם נגדך. אתה מדבר עם בן אדם והוא חבר שלך, אבל אתה לא יכול לדעת אם הוא ילכלך עליך מאחורי הגב או לא. אתם יודעים כמה זה קשה?
שמתעלמים ממך לפחות אפשר לדעת מי נגדך ומי לא.
אני בכיתה ח', והרוע של הילדים כלפי החברה שלי כל כך גדול. אולי הוא יקטן עד כיתה ט', וזה ייתן להם להחרים אותם, המעט שיוכלו לעשות בשבילה זה לא לקחת לה את האמון באנושות.
הספר הזה לא הראה חצי מהמציאות שמתרחשת במציאות, אבל אתם יודעים? לדעתי היה עדיף זה מאשר שהוא יטיח בפרצוף שלנו את כל האלימות הרוע והטמטום ששוכן בבני נוער, או ברובם, כיום. זה פשוט היה יכול להיות סטירה איומה.

נכון, כמו שרובכם אמרתם, הספר מוצף בעלילות. במקרים, בדברים שקורים ולא קורים. אני דווקא אוהבת את כל זה. שהספר מעמיס במידע, בדברים. הוא שילב דברים בצורה שאני אוהבת.
לא אומר לכם שזה שהוא הכיר לי ילדים וציפה שאני ארחם עליהם אחרי שנייה קרץ לי. אבל התמודדתי עם הקיים, ירד על זה כוכב, אבל עדיין דיי אהבתי את הספר אחרי הכל.

אני יכולה לחפור, ולספר על חרם ועל מבחן קבלה, וכמה מזעזע שסול ניתקה קשר בגלל קנאה. רק בגלל קנאה. אבל אתם לא תבינו את הפואנטה. לדעתי זה ספר טוב. אפילו מאוד. אבל הסופרת... קצת הגזימה. לא יודעת. משהו פשוט לא קרץ לי בספר.

אז הספר קיבל "בסדר", אולי מגיע לו יותר, אולי פחות. אתם מוזמנים להגיב אם אתם חולקים על דעתי (:

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

"תפסיקו! כולכם צודקים. בואו נתפשר."
-------------------------
את המשפט הזה אומרים הרבה מבוגרים. אם סימניה הייתה חוג שהיינו נפגשים בו פעמיים-שלוש בשבוע, פנים אל פנים, קרוב לודאי שהויכוחים היו מרתקים ומעניינים. אבל בסופו של דבר אחד האנשים היה קם ואומר את המשפט הזה.
זה מה שאני מנסה לעשות בביקורת הזו: לפשר.

את הספר קראתי די מזמן בעקבות המלצה חמה שקיבלתי מחברים. קראתי-ודי נהניתי. הסיפור נגע לליבי. התלהבתי מהאנושיות שבו ומהרגישות.

היום, 20/3/2011, בשעה 20:12, נכנסתי לדף הספר בסימניה. גיליתי שחלקכם התייחס לספר בנעימה צוננת למדי. חשבתי על זה. הגעתי למסקנה שהספר בינוני למדי. יש בו יותר מדי נקודות דרמטיות ויותר מדי נקודות בהן המחברת כושלת ויש ירידה משמעותית ברמת הספר. פתאום, בלי אזהרה. זה מפחיד. זה מפתיע. זה בעיקר מזעזע. כולכם הצבעתם על כך-אף אחד לא כתב שהספר מושלם-מבריק-נהדר-פנטסטי-וכו'.
תודה, קוראי סימניה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מילים
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

אני ממוצעת. תמיד הייתי ממוצעת. בחברה, בציונים, בחיים, בכשרונות. כן, ילדים הציקו לי במשך שנים על גבי שנים, וכן, בבחירות לנשיאות הכיתה הפסדתי לחברה הכי טובה שלי ולא שרפתי את הבית של הילדים שהציקו לי ולא הענשתי את החברה הכי טובה שלי.

לפעמים בחיים, יש מקרים שבהם אנחנו מרגישים שסוף העולם הגיע, כמו אהבה ראשונה נכזבת, או שורה שהיתחרבשה בהצגה, לפעמים מספיק רגע אחד וסוף העולם מגיע בשבילנו. "סופי העולם" הקטנים שלנו מנסים לדחוף אותנו לקצוניות. אנחנו בוכים, אנחנו נפגעים, אבל אנחנו לא באמת עושים משהו.

הספר התחיל בסול מתבגרת בת 15, שמשפחתה סובלת מעוני. אביה נגן רחוב, שבישבלה זה סוף העולם, יש לה אחות שקטנה ממנה ב-14 שנה, זה מדכא אותו והכי חמור "מלכת הכיתה" שונאת אותה, ואז, החברה הכי טובה שלה מקבלת תפקיד חשוב בהצגה, תפקיד שהיא עצמה רצתה. אז מה היא עושה? כועסת עליה, לא מסכימה לדבר איתה ומתעלמת ממנה, החברה שלה מנסה נואשות להיתקרב אליה, בנקודה הזאת של הספר הרגשתי היתחברות דווקא לדמות ההיא, ולא לדמות הראשית, שתקתי כאשר רחל ה-"מלכה" האכזרית מנסה לגנוב את דניאל, אבל הזדעזעתי עמוקות כאשר אורלי, ילדה בת 11 הציתה את הבית של חברתה לכיתה שהציקה לה הרבה לפני.

איזה מין בן אדם יעשה מעשה קיצוני כזה? אף אחד, ללא צל של ספק. הספר מורכב מבעיות מתבגרים לא הגיוניות ותגובות קיצוניות בצורה מגוחכת. זה הייצוג שלנו בתקשורת? בושה וחרפה.
מתי אנשים באמת יתחילו להבין ילדים, להבין את "סופי העולם" שלנו באופן רציני. מתי אנשים יידעו איך להבדיל בין אמיתי לקיצוני?

הספר הזה היה ללא ספק ניסיון לא מוצלח של ניסיון ליצור עולם של בני נוער.
התגובות של הדמויות לבעיות היו מגוחכות וקיצוניות מדי..
לא מומלץ

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Angel
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

האמת, קראתי את הספר הזה רק בגלל עבודה בספרות, ולפי ביקורות אחרות שקראתי הרוב קראו אותו גם מהסיבה הזאת. וכצפוי, הוא ספר המתאים לעבודות ולא להנאה.
הרעיון חמוד אבל מוכר. יותר מדי מוכר. הדמות הראשית ,סול, גם טו מאץ' מושלמת-

שיער דבש עד אורך הכתפיים, עיניים חומות ( שאגב, הפיצו שמועות שהן סגולות. איך מחום הגעתם לסגול לעזאזל?)שחקנית מוכשרת וכישרון כתיבה נדיר שהפאנגירל הגדולה שבשמיים יודעת מאיפה היא הביאה אותו.לרגע קטן, הסופרת חשבה שאולי צריך לעשות אותה קצת פחות מושלמת, אז היא גורמת לה לקנא בחברה הכי טובה שלה בגלל שהיא דמות ראשית בהצגה, מה שעושה לה ייסורי מצפון רציניים. נו, בחיאת. אם את רוצה להפוך מישהו מושלם לאנושי, תמצאי מגרעות טובות יותר. זה טבעי לגמרי לקנא (אהמאניאהמ).

אבל טוב נו.

בואו נדבר על בועז. את בועז סול פוגשת בפארק משחקים כשהוא "מציל" אותה מהחברות שלה שירדו עליה. האביר הלבן כאילו. (אני אתאפק ולא אומר כלום). אחרי זה יש פיצוץ איפשהו, ואחיו נפצע. בגלל שבועז צריך לשמור על אחיו הקטן שאותו בתכלס גידל, סול עושה הסכם עם חברים שלו מהביתספר שבקצה השני של הגלובוס כדי שהיא תוכל להביא לו ש"ב. בואו רגע נזכיר שהיא פגשה אותו ל5-10 דקות פלוס מינוס, כן? בועז מתאהב בסול אחרי שהיא מביאה לו את הש"ב, מה שממש לא מובן. אם לי היה חבר כלשהו בכללי שיכול היה לי שיעורי בית, הוא לא היה קיים יותר. אבל בגלל שאין לי חבר כזה, אז זה לא משנה ^^ מנודה.

בקיצור, בועז עוזר לסול להיפטר מהייסורי מצפון שלה, ובנתיים עושים עליה חרם. בהתחלה היא מתעלמת, אבל אז זה משפיע. על זה אני לא יכולה לומר כלום, כי אני יודעת שחרם זה נוראי. מנסיון.

הבטטה שאירגנה תחרם גנבה לה סיפור שהיא כתבה על איזה אורלי אחת בת 11 ( משם לא עקבתי...) שהציתה בית של חברה כי היא עצבנה אותה. יש לה אומץ, לילדה. אני בגיל שלה לא רציתי להרביץ לאלה שהעליבו אותי כדי לא להעליב אותם >.< ( זה בהחלט השתנה..למחוץלמחוץ). הבטטה מנצחת עם הסיפור של סול, ואז מגלים את הבטטה, ומצדיקים את הקטנה ששרפה בית,שלומי ( האח של בועז שנפגע) מבריא בזכות כוחות הקסם הנסתרים של סול, וזהו^^
בקיצור, כוכב אחד
אני אחזור לי לשחק בבמבה הממלכה הקסומה _ במבה אסם זה החיים_

לפני 9 שנים•
★★★★★
•הרמיוני
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

האמת? מהרגע הראשון שהתחלתי לקרוא את "מבחן קבלה" הספר היה אצלי כמו במבחן.
בפעם הראשונה שניסיתי לקרוא אותו לא ממש התלהבתי ממנו. לפני שהגעתי לעמוד 30 ויתרתי ואמרתי לעצמי שזה סתם בזבוז זמן. הרושם הראשוני שהיה לו ממנו היה האופי של סול. האופי הקנאי והדוחה שלה. ילדה שבוחרת להתעלם מחברה הכי טובה שלה רק בגלל שהיא מקנאה בה. מיד הרחקתי ממני את הספר הזה.
ובדרך כלל אני ממש לא מוותרת על ספרים בכזו מהירות. אפילו את "נוגה" קראתי עד הסוף, ועד עכשיו אני מתחרטת על זה.
כנראה שלא רציתי לחזור על אותה טעות.
והאמת היא שגם לא הייתי מעלה בדעתי לנסות לקרוא אותו שוב אם המורה לא הייתה מטילה עלינו את זה. אז אמרתי לעצמי שאני אנסה לעשות את זה כמה שיותר מהר.
אני לא יכולה להגיד שאני מתחרטת שקראתי אותו. אבל סול שהכרתי בקריאה החוזרת הייתה שונה לגמרי מזו שבעשרים העמודים הראשונים. מדהים איך שהמילה "התבגרות" קיבלה פירוש חדש באוצר המילים שלי.
ורק בגלל זה אני ממליצה עליו ברגע זה. היה מדהים לראות איך חייה של סול השתנו בספר אחד מן הקצה אל הקצה. מסול הקנאית והילדותית שבוחרת בדרך הקלה - לברוח, היא הפכה לסול הבוגרת, הרצינית, שתעשה הכל למען הזולת.
אז כן, אני לא מתחרטת שקראתי אותו. וגם לא יזיק לכמה אנשים ששופטים אדם לפי המראה, הגזע, הדת או מה שלא תרצו - לקרוא אותו ולהבין את ההשפעה של זה וכמה שדבר קטן יכול להיות גדול כשמדובר ברגשות של אנשים. גם של ילדים.
ולמרות שהרגשתי שהסופרת מעט ניסתה למשוך את הספר ולדחוף עוד עלילה בכל פעם שנגמרה אחרת - היה כיף להעביר איתו את השבת.
ספר חביב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מוריס :]
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

דבר ראשון, ספר מדהים. דבר שני, אני מזדהה קצת עם סול, גיבורת הספר.
לכל אדם יש את הדעות שלו ומראהו. להרבה אנשים יש אותו מראה ואותה דעה. אנשים כאלה מאוד משעממים. מישהו מקובל בחברה אומר את דעתו, וכולם מסכימים. יש כאלה שאפילו לא יודעים על מה הם מסכימים, הם פשוט הולכים עם הזרם. מישהו אחר אומר את דעתו שלו, וכולם רומסים אותו וזורקים אותו. סול היא כזו. היא מגיעה לארץ חדשה, ליישוב חדש, לבית ספר חדש, לכיתה חדשה ולחברים חדשים. בספר הזה יש הרבה התפתחויות שיש בהרבה ספרים אחרים, אבל בכל זאת, הספר הזה קצת שונה. בספר יש: רומנטיקה, מתח, חרם, שמחה ועצב בו זמנית, וכל אלה גורמים תחושה נפלאה. סול, גיבורת הספר, עוברת דברים רבים בהגיעה לארץ. יש לה חברה חדשה מאוד טובה, ושתיהן אוהבות להיות ביחד. אבל הצגת תאטרון מפרידה בין שתי החברות הנהדרות והן לא מתראות יותר. ואז, אחרי מקרה שבו מלכת הכתה מציקה לסול ואז בורחת בפחד מפני נער שהגן על סול, מתפתח סיפור אהבה ראשון. בסוף הספר יש עוד סיפור. לדעתי, אחרי שהסיפור נגמר היה צריך להגמר הספר. אבל אז הסופרת ממשיכה לחפור לנו, וכותבת עוד קצת. ( 50 עמודים, לא כל כך קצת...) ואז, סוף סוף אחרי שנגמר הספר, הקורא מתמלא בתחושה נפלאה של סיום ספר טוב, אך בו זמנית הקורא מרגיש ריקנות. כשגמרתי את הספר, הרגשתי ממש ככה. ולפני שאני מסיימת את הביקורת, אני כותבת משפט שקשור לספר:

יש אנשים חלשים שמציקים לחלשים מהם. יש אנשים שחושבים שהם חזקים, והם מציקים לחלשים יותר. ויש את אלה שבאמצע. אלה שהקללות וההעלבות נכנסות מאוזן אחת ויוצאת מהשנייה, והם פשוט מתעלמים. האנשים האלה הכי חזקים, באמת.

לפני 11 שנים•?what's the deal
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

אוי ואבוי כמה חבל, עבודת קריאה נפלה עלי.
הבית ספר הנחמד שלי החליט לתת לנו עבודת קריאה כיתתית, מה שאומר שכולם נאלצו לקרוא את הספר.
אני אודה ואתוודה, לא ציפיתי למשהו מהספר, בכל זאת, המורה נתנה אותו.
הופתעתי, אני מודה.
הייתי בטוחה שזה יהיה ספר שכבר קראתי בכיתה ב' ואני אצטרך לחזור עליו שוב.
ט-ע-ו-ת.
סיימתי את כולו תוך שעה, ומיד חזרתי להתחלה.
ספר מקסים, מטלטל, זורם, ובלי קטעי שיעמום נוראיים שמסוגלים להרוס כל ספר.
כשהייתי בטוחה שאוטוטו הפי אנד, אורלי הופיעה, כנגד כל הצפיות שלי.
בפעם השניה, כשהכל נרגע, צדקתי.
סוף יפהפה, מרשים, שהעלה בי דמעות
הארבע ביוני הוא התאריך היפה בעולם, מעתה והלאה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

את הספר הזה קראתי לפני כמה שנים טובות וכבר אז שמתי לב שמשהו בספר הזה מסריח (לשנונים - לא, זה בסדר, לא קראתי אותו בשירותים למרות שהוא בהחלט ראוי לזה). מבדיקה קצרה באתר המחברת גיליתי שהספר מיועד לתלמידי חטיבות ביניים ותיכון - דבר שמאד הצחיק אותי כי אני בספק אם הוא ראוי אפילו לתלמידים ביסודי . נכון , תיאורטית הרעיון הכללי נורא נחמד על הדף (מטאפורית,מטאפורית.על הדף עצמו הרעיון בא לידי ביטוי בצורה מבישה) אבל ... יש הרגשה שהמחברת מזלזלת באינטיליגנציה של הקוראים (ואני כבר לא מדברת אפילו על הפרסומות המאוד לא סמויות של קוקה קולה על הכריכה)וזה אחד הדברים שיותר מרגיזים אותי אצל סופרי נוער - ההתנשאות המובנית הזאת , הרמת הגבה הטבעית , הם כאילו מנסים לכתוב בצורה כמה שיותר רדודה, בכוונה אפילו (ואם זה לא בכוונה זה עצוב אף יותר) ,כדי להתאים את הספר ל"אינטילנציה הנחותה" של הנוער.
זה שזה ספר נוער ,עדיין לא אומר שהדמויות צריכות להיות מאופיינות בתבניות כ"כ טיפשיות וצפויות של ה"פיה הטובה" ה"מכשפה " ו"האביר המושלם". זה כל כך אבסורדי ,ומתאים אולי לסרטים של דיסני. נתחיל בסול,הדמות הראשית, שתפקידה בעולם הוא להיות מין פיית שיניים (רק בלי השיניים) שרק מחפשת איך לגאול אנשים מייסוריהם וזה אחד הדברים שאני יותר שונאת , דמויות מושלמות . נניח שזה נותן דוגמא לנוער אבל עדיין... זה כל כך לא אמין . סול רוצה להיות שחקנית, כך גם חברתה הטובה דניאל. דניאל זוכה בתפקיד הראשי בהצגה. סול לא מדברת איתה בגלל זה כמה חודשים טובים. סול ודניאל בכיתה ט'. לא יודעת מה אתכם ,אבל אני ממש לא התנהגתי ככה כשהייתי בט'. שוב, חוסר האמון זועק מהספר.
דבר נוסף שהופיע בספר הוא חרם. המחברת כנראה ממש לא מבינה על מה היא כותבת. שוב, מי מתנהג ככה בכיתה ט' ? נכון, הרוע לא מתנדף לו פתאם בין החופש הגדול של ח' לט' אבל ... הדברים לא עד כדי כך שקופים. דוגמא נוספת לחוסר האמון בספר : סתם ילדה שסול ראתה ברחוב מבקשת ממנה שקל . לסול אין שקל אבל בגלל שהיא כל כך טובה ורחומה היא תלך עד לבייתה כדי להביא לאותה ילדה שקל (!) שוב , לא מכירה אדם שהיה נוהג ככה.אבסורדי.
לא יודעת מה אתכם, אבל אני רוצה ספרות שתאתגר אותי ולא תאכיל אותי בכפית - שזה,אגב,דבר נוסף שבולט בספר.אם אתם מחפשים ספר נוער (ולא רק) טוב - רוצו לקרוא את "מישהו לרוץ איתו" ו"אלכס לרנר דפי ואני" של גילה אלמגור.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•כלשהי
דירוג
5.0
לפני 14 שנים

“ספר יפה,אחד מהטובים ביותר שקראתי,אסור לפספס.”

42/70
ביקורות על מבחן קבלה
הבאה
^shahar^
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“אהבתי מאוד.....”