ביקורת ספרותית על ואל אישך תשוקתך מאת נעמי רגן
ספר טוב

---

קראתי לפני שנים לא מעטות. בגיל ההתבגרות, אולי בגלל שחבשתי כיפה סרוגה בזמנו הרגשתי קרוב לספר, לכתיבה ולחשיפת העולם הדתי. כעת אני מסורתי, ובנוסף צפיתי מקרוב במהלך העלילה במציאות ממש בתוך המשפחה החרדית הרחוקה שלי. אני חייב לומר שזוית הראייה שלי השתנתה, הרי אם בזמנו כל מה שעלה בדעתי היה אמפתיה ואהדה כלפי הגיבורה הכביכול כלואה, היום אני לא מעריך ואפילו מזדעזע מעצם המחשב על אשה שבוגדת בבעלה שבעצם מוגדר כגבר כמעט מושלם, אדיב ונדיב. המעט שיכלה לעשות היה ליישר את ההדורים, למען הזוגיות, ואם לא אז לפחות כהוקרת תודה לבעלה, על השנים שבילו יחד. היום במקום לעמוד כצופה מן הצד ולצפות בשחרור האשה הנשואה הזו על יד ניאוף בבעלה (הנהדר כמעט כפי שציינה הסופרת אפילו בתקציר) אני שם את עצמי בזוגיות הזו, מביט באשה שלי, ומתפלל שלא יהיו בינינו יותר מדי סודות. יש מי שיאמר שנקודת המבט שלי נובעת מתמימות של רווק. אני אומר להיפך, למרות שכרווק "מותר" לי לפזול למדשאות, אני בוחר להתמקד ולטפח את הדשא העתידי שלי, שלנו. למה ארבעה כוכבים? כי הכתיבה מרגשת, זורמת, נקייה, מעוררת שאלות ומגרה את המחשבה לפחות על פי מה שזכור לי מלפני עשור או יותר.

» ביקורות נוספות של יהודה
» ביקורות נוספות על ואל אישך תשוקתך