ביקורת ספרותית על ענבי זעם (הוצאה מחודשת) מאת ג'ון סטיינבק
ספר מעולה

---

ענבי זעם או נביא זעם?
קראתי את הספר עם תחושה שהסיפור שימש את סטיינבק כפלטפורמה לשטוח את משנתו הסוציאליסטית שבערה בעצמותיו. הספר זועק בקול גדול: בוז לקפיטליזם, לתאגידים הגדולים, לתעשיה הכבדה, לאנשי העסקים, לריכוזיות ההון.
על כל אלה מתריע ומקונן סטיינבק, תוך חלוקה ברורה של בני אור ובני חושך, שילוב ציטוטים וריפרור לכתבי הקודש. הוא מתאר מצב אפוקליפטי מבחינה חברתית, דתית, כלכלית ולאומית.
מאחר שהכאב על חוסר הצדק והעוול כה גדול, סטיינבק לא מסתפק בסיפור העלילה, שגם דרכו, הוא מעביר את דעותיו ואמונותיו, אלא משבץ בין פרקי העלילה פרקי ביניים, שמטרתם לתאר את המצב ואת האווירה ששררה באותה תקופה. בפרקים אלה הוא נותן לעצמו לבטא בקולו שלו את נקודת ראותו, מלמד את הקורא על המתרחש, וכמובן מבקר ללא רחם - הכל במעין מבט על חיצוני לעלילה.
זהו ספר חשוב שנותן לנו מבט מקרוב על תקופה קשה בתולדות ארה"ב (שנות ה-30: השפל הכלכלי, הבצורת הגדולה) וכל מילה בו נחצבת בדם ליבו של הסופר.
ענבי זעם החל ככתבה מצולמת, שהיתה אמורה להתפרסם במגזין Life, שלא פורסמה בסופו של דבר. מהחומרים של התחקיר שערך סטיינבק התגבש הספר.
טוב, ברור שאני ממליצה על הספר: מעניין, מלמד, מותיר משקע, אבל אני מרשה לעצמי להעיר הערה קטנה, שכבר לא תפגע בסטיינבק ז"ל: כמה אפשר לשמוע על תקלות ברכב ותיקונן בפרטי פרטים?! למה להקדיש לזה עמודים שלמים מייגעים ומשעממים, שנראים כאילו יצאו היישר מספר מכונאות רכב?
נכון, מר סטיינבק, בסדר, אני מבינה את הנקודה שרצית להעביר: תקינות הרכב היא קריטית בנסיבות המסע הארוך והמפרך מערבה. תפקודו הוא עניין של חיים ומוות - לא פחות. הוא זה שיביא את העקורים לחיים חדשים, לפרנסה ולשיקום כבודם הרמוס (כך לפחות הם מאמינים במהלך המסע - האמנם?), אבל ככה להתיש אותנו ולגרום לנו לרפרף על פני עמודים שלמים עד שנזכה לשמוע שהתקלה תוקנה ואפשר לזוז?! מיותר. או.קיי, הנה הוצאתי את זה ולא קרה כלום...
לסיכום: מעניין, מדכא עד עפר ומקומם. אם אתם רוצים לצאת למסע קשה בהנחיית מדריך סוציאליסטי רגיש, שנותן כבוד לכל יצור חי באשר הוא ושהמוטו החקוק על הכובע שלו הוא "ואהבת לרעך כמוך" - הספר הזה בהחלט יעשה את העבודה.

» ביקורות נוספות של ציפי
» ביקורות נוספות על ענבי זעם (הוצאה מחודשת)