ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 28 באפריל, 2011
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הספר הזה סיקרן אותי בגלל שמו וגם בגלל התקציר על העטיפה האחורית: ילד רגיל, לומד בכיתה ח', חולם על הבת היפה של השכבה, מתופף, וביום אחד התחילה השנה החשובה בחייו... נשמע שיש בו כל החלקים הנכונים, לא?
הסופר, כך כתוב על אחת הכריכות, הוא מורה לספרות בחטיבת הביניים...אהה. בדרך כלל אני אוהבת לקרוא ספרים העוסקים בעולמם של בני נוער. לשקוע בתחום מסויים - אומנותי או אחר - הוא סימן הכר של מתבגרים. אני חושבת שהסיבה היא שתחום כזה מאפשר להם מקום פרטי שלאחרים אין כניסה אליו. הילד בסיפור הזה מתופף.(תחום אמנות ראוי ביותר אם אתה נגן ג'ז, ובעייתי ביותר אם אין לך מרתף).
חיי משפחה מהמעמד הבינוני בפרברים האמריקאים, מוכרים לנו כאילו היו חיינו: לא מעט ספרים וסרטים הפכו את חייהם לחיינו, או לפחות לכאלה שיש לשאוף אליהם. כלומר: ילדים המצייתים להוריהם, מתחשבים בהם, אוהבים (בסתר) את אחיהם הקטן, והופכים מקור כוח למשפחתם בעת צרה. אני מטילה ספק אם החיים המתוארים כך מתקיימים באמת (אני כנראה צינית) אבל אין ספק שאלה חיים שראוי לשאוף אליהם וחינוכי לכתוב עליהם ספרים.
הספר קטן 189 עמודים: שעה ורבע של קריאה. כתוב נחמד, משתמש בהומור המקובל, לעתים נוגע ללב. וגם דומה לעשרות ספרים אחרים העוסקים באותו נושא. אם תיתקלו בו ויש לכם שעתיים להרוג, אפשר. אבל הישמרו מהפח בו נפלתי: ציפייה לרעיונות דגולים בגלל שם שאולי נבחר על ידי קופירייטר.
13 קוראים אהבו את הביקורת
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
