“קניתי אותו בשבוע הספר במבצעים של סיפור חוזר... 6 במאה.. משהו משך אותי לבחור בו... בטח העטיפה כמו תמיד. התחלתי בהסעה והוא מאוד מיוחד כמו שכתוב הכל השתנה ב-7 באוקטובר.. (נ.ב. זו לא מלחמת יום כיפור...) וואו איזה ספר, ספר שקשה לעזוב מהיד.. הספר מספר על סטיבן ילד רגיל אמריקאי שלומד בכיתה ח' בחטיבה ואז כמו שכתבתי ב-7 באוקטובר בגלל משהו מקרי כמו נפילה מכסא שמגלים שלאחיו ג'פרי יש סרטן... ולא אחד הקלים”

“שונה ומהנה. "אני סטיבן אלפר, בן 13 ובכיתה ח'. יש לי משקפיים עבים וגשר בשיניים שנראה כאילו ניסיתי לבלוע פסי רכבת וכמו כל הבנים בכיתה אני דלוק על רֵנֵה אלברט, הילדה הכי יפה אבל יש לה חבר. אני גם ידיד של אנט, היא נחמדה ומבינה אבל לא תמיד כיף איתה. פעם באה בלבוש מזעזע שנראה כאילו זקנה עיוורת תפרה אותו. לפעמים אני מנסה להתחמק ממנה בכל מיני תירוצים. אני מתופף טוב בתזמורת בית הספר ויש לי אח בן 5 , ג'פ”

“הספר הזה סיקרן אותי בגלל שמו וגם בגלל התקציר על העטיפה האחורית: ילד רגיל, לומד בכיתה ח', חולם על הבת היפה של השכבה, מתופף, וביום אחד התחילה השנה החשובה בחייו... נשמע שיש בו כל החלקים הנכונים, לא? הסופר, כך כתוב על אחת הכריכות, הוא מורה לספרות בחטיבת הביניים...אהה. בדרך כלל אני אוהבת לקרוא ספרים העוסקים בעולמם של בני נוער. לשקוע בתחום מסויים - אומנותי או אחר - הוא סימן הכר של מתבגרים. אני חושבת”

“אם הייתי רואה את הספר הזה סתם ככה בספרייה, רוב הסיכויים שלא הייתי מעיפה בו אפילו מבט שני. אבל הייתי במצב קשה- אחרי 45 דקות חיפושים מבוזבזות לחלוטין בספרייה, הייתי מיואשת וקפצתי על כל מה שהציעו לי. אז כשאבא שלי ניגש אליי עם הספר הזה ושאל אם אני רוצה להשאיל אותו, אפילו לא מיצמצתי. בדרך כלל, הספרים שאבא שלי מציע לי הם מוזרים/משעממים/מטומטמים, אבל זאת הייתה הברקה. הספר הזה גרם לי להזדהות איתו (ול”

“קניתי אותו בשבוע הספר במבצעים של סיפור חוזר... 6 במאה.. משהו משך אותי לבחור בו... בטח העטיפה כמו תמיד. התחלתי בהסעה והוא מאוד מיוחד כמו שכתוב הכל השתנה ב-7 באוקטובר.. (נ.ב. זו לא מלחמת יום כיפור...) וואו איזה ספר, ספר שקשה לעזוב מהיד.. הספר מספר על סטיבן ילד רגיל אמריקאי שלומד בכיתה ח' בחטיבה ואז כמו שכתבתי ב-7 באוקטובר בגלל משהו מקרי כמו נפילה מכסא שמגלים שלאחיו ג'פרי יש סרטן... ולא אחד הקלים”

“שונה ומהנה. "אני סטיבן אלפר, בן 13 ובכיתה ח'. יש לי משקפיים עבים וגשר בשיניים שנראה כאילו ניסיתי לבלוע פסי רכבת וכמו כל הבנים בכיתה אני דלוק על רֵנֵה אלברט, הילדה הכי יפה אבל יש לה חבר. אני גם ידיד של אנט, היא נחמדה ומבינה אבל לא תמיד כיף איתה. פעם באה בלבוש מזעזע שנראה כאילו זקנה עיוורת תפרה אותו. לפעמים אני מנסה להתחמק ממנה בכל מיני תירוצים. אני מתופף טוב בתזמורת בית הספר ויש לי אח בן 5 , ג'פ”

“הספר הזה סיקרן אותי בגלל שמו וגם בגלל התקציר על העטיפה האחורית: ילד רגיל, לומד בכיתה ח', חולם על הבת היפה של השכבה, מתופף, וביום אחד התחילה השנה החשובה בחייו... נשמע שיש בו כל החלקים הנכונים, לא? הסופר, כך כתוב על אחת הכריכות, הוא מורה לספרות בחטיבת הביניים...אהה. בדרך כלל אני אוהבת לקרוא ספרים העוסקים בעולמם של בני נוער. לשקוע בתחום מסויים - אומנותי או אחר - הוא סימן הכר של מתבגרים. אני חושבת”

“אם הייתי רואה את הספר הזה סתם ככה בספרייה, רוב הסיכויים שלא הייתי מעיפה בו אפילו מבט שני. אבל הייתי במצב קשה- אחרי 45 דקות חיפושים מבוזבזות לחלוטין בספרייה, הייתי מיואשת וקפצתי על כל מה שהציעו לי. אז כשאבא שלי ניגש אליי עם הספר הזה ושאל אם אני רוצה להשאיל אותו, אפילו לא מיצמצתי. בדרך כלל, הספרים שאבא שלי מציע לי הם מוזרים/משעממים/מטומטמים, אבל זאת הייתה הברקה. הספר הזה גרם לי להזדהות איתו (ול”