ביקורת ספרותית על המלשינים מאת חואן גבריאל ואסקס
ספר בסדר

---

לא יודע מה לחשוב על הספר.

מצד אחד המלצות מפוארות כמו של מריו ורגה יוסה.
ומאידך אני מרגיש כי הספר הזה חולה בעודף אומנותיות ופסיכולוגיזם.( תראו מה קריאה מבלבלת גורמת לי).
אולי קצת רקע, בעצם יש לנו שני סיפורים:
- הראשון סיפור של מהגרים יהודים ולא יהודים מגרמניה לקולומביה.
התלאות ויצירת "גרמניה של בוגותה" בקולומביה.
השאר אני מותיר לכם לקרוא.
- החלק השני סיפור המחבר, אביו, פילגש המחבר וחברת/אהבת נעורים בשם שרה.
כאן הסיפור מורכב מקטעי סיפורים, מבולבל בצורה אומנותית. קראתי מספר קטעים כמה פעמים בכדי לנסות להבין מי נגד מי ולא תמיד הצלחתי להבין.
גם בסוף לא הבנתי בצורה נהירה את הקשר בין הבן והפילגש, מניעיה של הפילגש( למרות שהם כתובים אבל לא בצורה משכנעת.)
תאמינו לי השתדלתי.
המבחן שלי פשוט האם הספר מעורר תאבון לקרוא ספר אחר של המחבר? התשובה היא לא באלף רבתי.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על המלשינים