ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 באפריל, 2011
ע"י מיליו
ע"י מיליו
לא ממש ברור לי למה סיימתי אותו. הוא התחיל טוב, אבל המשיך באופן צפוי מדי, התפתחויות ברורות מאליהן וללא שום פיקים משמעותיים בדרך - לא בעלילה, לא בתובנות ולא במסע הפסיכולוגי שעובר הגיבור.
הגיבור עצמו - דמות לא כל כך ברורה, תמימה מאוד ועל סף האוטיזם/פיגור. אם פורסט גאמפ התחיל לרוץ והמשיך והמשיך והמשיך, הדמות הזו רוכבת ורוכבת, רק מגיעה למקום שידענו שתגיע אליו, כשהנופים בדרך קטנים ולא יחוקקו בזיכרונכם.
ובכל זאת, הספר לא רע. הוא עדין ורגיש לפעמים מעלה חיוך ולא נופל בהרבה בורות.
לסיכום - ספר קטן, סביר ולגמרי מיותר
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיליו
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
מקסים? גם פורסט גאמפ מקסים
לגבי הספר, אני זוכר שאהבתי את השליש הראשון שלו. אבל הוא התעקש שלא להתרומם אחר כך והיה צפוי. היה בו משהו מאוד -לא הייתי מגדיר מאופק - אלא עצור, כך הרגשתי. לא סיפקו לי את הקתרזיס אליו צמאתי.
ולשאלתך, חלק גדול מהספרים שהדבר הכי טוב שאפשר לומר עליהם שהם סבירים הם בהחלט מיותרים. עם כמות הכותרים שקיימים היום, שבינהם מסתתרים לא מעט ספרים באמת טובים, ספר שהוא רק סביר הוא בהחלט מיותר. לא היית מעדיפה להקדיש את הזמן שלך לספר משובח על פני ספר שהוא "לא רע"? |
|
|
גוטי
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
לא רע = מיותר?
לא ממש הבנתי את הביקורת שלך, סליחה, אבל אם זהו ספר לא רע אז איך בדיוק מיותר?? וחוץ מזה אתה כותב שסמיתי הוא מין אוטיסט. כנראה שאתה לא מכיר היטב את האמריקנים. יש הרבה "סמיתים" כאלה תאמין לי, אני מכירה כמה כאלה. אני בערך במחצית הספר ולדעתי הוא פשוט מקסים.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
