הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 במרץ, 2011
ע"י Denise
ע"י Denise
לא נעים להודות, אבל הספר הזה הוא לא ההברקה הגדולה ביותר של ניל גיימן, במיוחד לא כשמשווים אותו ל"אלים אמריקאים".
הספר עוקב אחרי ילדותו ותחילת גיל ההתבגרות של ילד בעל רקע מיוחד, שלאור התרחשויות משונות מוצא את עצמו חי בבית קברות. הוא נמצא על גבול כלשהו בין החיים למוות, שכן הוא חי, אולם רחוק מהעולם האנושי, מתקשר עם רוחות וכמעט בלתי נראה בעיני האנשים.
זה ספר מעניין וכתוב היטב, מסתיים לפני שמבחינים בכך- כמו יין מתוק שאתה רוצה רק לקחת לגימה ממנו ולפני שאתה מבחין רוקנת את הכוס- ולמרות זאת הוא לא מדהים.
הוא לא נורא מפתיע ולא מזעזע בשום רמה, דברים שמופיעים בו לא מקבלים הרבה הסבר והוא לא עושה הרבה חוץ מלהיות נחמד ונעים. בוודאי שלא מזדחל מתחת לעור או מזיז משהו בפנים.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Denise
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
יפה אמרת
רגיל- על אף שהוא עוסק בדברים לא רגילים. ואהבתי את הכינוי שלך, על אף שאני עצמי מזדהה יותר עם וונסדיי :)
|
|
צ'רנובוג
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
למען האמת
אני לא חושב שנהניתי כל כך מהספר הזה, לעומת שאר הספרים האחרים שלו..
את צודקת בהשוואה שלך לאלים אמריקאיים, אבל למען האמת, זה לא סיפור שהייתי מצפה מגיימן, הוא.. רגיל מדי, אפילו שהוא עוסק בדברים לא רגילים.. |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת