ביקורת ספרותית על ספר הדקדוק הפנימי - - הספריה החדשה #1991 {4} מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

אין ספק שלא מדובר בספר קל שהקריאה בו קולחת וזורמת בכיף, הכתיבה בו לא קונוינציונאלית ואפילו מעיקה, אבל בהחלט שמה שמחזיק את הקורא בספר הוא הסקרנות להבין עוד קצת על נבכי הנפש, והכתיבה הכלכך מדויקת, שכל מילה בה כאילו נבררה בדיוק למשמעות המדויקת שאותה היא באה להגשים.
התחלתי לקרוא את הספר בדיוק בתקופה שבה התחלתי להרגיש שיש בי משהו שלא מסוגל להשלים עם החיצוניות שבי, שיש בי משהו שרוצה לעצור את הדבר הזה שאנחנו קוראים לו זמן, לנסות להבין מה בי כלכך מתנגד לסינכרוניזציה עם המציאות, ועם הספר הזה הרגשתי כאילו הוא מביע את כל מה שהרגשתי ואף פעם לא ידעתי באמת לבטא או להעיז לתת לו ביטוי.
מומלץ לכל מי שהחיבור שלו לעצמו הוא חיבור שיש בו קצת כאב של מודעות עצמית כואבת, ובכלל למי שיש לו נטיה להבחין בין תהליכי הנפש לתהליכי הגוף והמציאות.

» ביקורות נוספות של קרןאורי
» ביקורות נוספות על ספר הדקדוק הפנימי - - הספריה החדשה #1991 {4}