ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 8 במרץ, 2011
ע"י מיכל
ע"י מיכל
כל פרק בספר סובב סביב מתכון הרלוונטי לפרק בחייה של טיטה, הבת הצעירה מבין שלוש, החיות יחד עם אמן, עם המשרתת ועם הטבחית, בחווה במקסיקו.
על פי חישובי מדובר בתקופה של בערך לפני 50 שנה ומסתבר שאז היה קיים באותו אזור (לא משנה מאיזו עדה...) מנהג שלפיו הבת הצעירה ביותר אינה נישאת ואינה מקימה משפחה משלה אלא נשארת לטפל באמה עד מותה.
מנהג אכזרי זה מוליד סיטואציות אבסורדיות (במובן השורף, לא המצחיק) שהן הבסיס לעלילת הספר,
המתכונים, למקרה שתהיתם, רובם מגעילים (שלווים ברוטב עלי ורדים ? לא בדיוק כוס הטקילה שלי, בטח לא אחרי התאור המחריד של רצח חומרי הגלם למנה, ולא, אני לא מתכוונת לורדים).
דווקא המתכון היחיד שאינו לדבר מאכל אלא להכנת גפרורים, הוא המרגש והמיוחד מכולם, בפרק שבו אחת הדמויות בספר מסבירה לדמות אחרת, כי כמו גפרורים רטובים גם נשמה כבויה אפשר להצית מחדש, לאט לאט...
במהלך הספר מתברר כי טיטה ניחנה בתכונה מיוחדת: רגשותיה בעת הכנת המתכון משפיעים על טעמו, ואפילו על התנהגותו ומעשיו של מי שאוכל אותו. עד כדי כך שמה שמניע את הספר קדימה הוא מצד אחד המתכונים ומצד שני רגשותיה של טיטה בשעה שהיא מבשלת.
גיבורת הספר ניצבת בפני הדילמה האולטימטיבית של כל רווקה תל אביבית מצויה: האם לבחור בגבר שהתשוקה אליו בוערת ובדרך כלל גם שורפת ושורטת, או בגבר הנעים, הנאמן, המבין, שנותן לך ביטחון ? האם הראשון יכול להפוך לשני ? האם השני יכול להפוך לראשון ? האם אפשר בכלל למצוא מישהו שיהיה גם זה וגם זה ?
הדרך אל האושר (של טיטה, ובכלל) עוד ארוכה, אבל אם מבלים חלק ממנה בקריאת הספר הזה, אפשר להעביר אותה בסבבה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיכל
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
תודה ליzוש
|
|
|
ליzוש
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
אחלה ביקורת
נהנתי מתוכן כתיבת הביקורת
ביקורת מתומצתת ובטוב טעם-עושה חשק לקרא ולהנות... |
|
|
מיכל
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
תודה שין שין
באמת בא לי לראות את הסרט
|
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
בקורת מקסימה.
גם הסרט מצויין.
|
|
|
מיכל
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
תודה אנקה, באמת היה כיף
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
למיכל ביקורת כיפית.קאתי את הספר גם הוא מקסים:)
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
