ביקורת ספרותית על קרוב רחוק - רומן גרפי מאת רותו מודן
ספר בסדר

---

אני מנסה לדמיין את הספר בפורמט רגיל - אותו הלך רוח, מינוס הציורים - ומגלה שזה פשוט לא עובד. "קרוב רחוק" לא נושא איתו שום בשורה, אין כאן סיפור מבריק וטורד תודעה. והוא לא מנסה להיות. וזה בסדר. כי לפעמים גם להסתכל בזכוכית מגדלת על סיפור קטן של אנשים קטנים זה מעורר השראה. הבעות הפנים המדויקות של הדמויות (היה איזשהו קטע שחשבתי לעצמי "פאק, באמת יש הבעת פנים כזאת"), הירידה לפרטים, זוויות הציור גרמו לי לבהות מוקסמת באיורים (והצביעה. היא כל כך יפה ונותנת לכל תחושה עגומה ומהורהרת). ניסיתי להשוות בין זמן הבהייה המהופנטת שלי באיורים לבין זמן הציור שלהם והתאכזבתי לגלות שהעסק לא ממש עובד לטובתי. אבל בפעם הבאה שאתם קוראים קומיקס או סתם מסתכלים על יצירה, נסו למשוך את זמן ההתבוננות, כדי לכבד את זמן היצירה. זהו.

» ביקורות נוספות של כלשהי
» ביקורות נוספות על קרוב רחוק - רומן גרפי