“**** טוב, ספר שכותרתו ״מנהרות״... לא בדיוק האסקפיזם האולטימטיבי, הא? אנא האמינו לי כשאני כותב שלא הקדשתי לשם הספר מחשבה מעמיקה כמעט בכלל, ולקחתי אותו מהספרייה רק בגלל שהייתי סקרן לקרוא אותו, גם כי אני מכיר את רותו מודן על רקע מקצועי (שנינו לימדנו במקביל בבצלאל, כשעוד לימדתי שם) וגם כי קראתי לאחרונה שמודן נתבעה לדין לפני מספר חודשים על רקע שימוש שעשתה לכאורה בדמויות אמיתיות לצורך כתיבת”

“גם ספרה השלישי למבוגרים של רותו מודן המוכשרת להפליא מהנה ביותר. הפעם היא יוצאת מאזור גוש דן (מספריה הקודמים) אל ירושלים וסביבתה. בתחילה, הספר דומה במקצת לעלילת הסרט "הערת שוליים", אלא שבמקום החוג לתלמוד זירת ההתרחשות היא החוג לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. שוב קנאה בין חוקרים ותיקים ובכירים, שוב תחרות עזה על קרדיט על גילוי היסטורי, ניצחון בנוקאאוט של אחד החוקרים על עמיתו, מעורבות”

“אני חושב שזה הספר (אוי נו זה מציק להגיד רומן גרפי, מרגיש שזה סתם כינוי לקומיקס שלא יוציא אתכם אינפנטילים שקוראים קומיקס) הראשון של רותו מודן. גם פה, אין לי דעה מקצועית או חכמה מדי להגיד על תורת הקומיקס, איורים וסגנונות ציור, אבל אני חושב שאפשר להצביע מתי מדובר במשהו שויזואלית נראה טוב, ואני אוהב להעריך כאלה. את אסף חנוכה אני מאוד אוהב, ומסתבר שגם את רותו מודן. מזמן קראתי את "מנהרות" שלה, והנה לא”

“מצחיק, שנון, איורים יפהפיים. מעבר להומור ולעלילה רבת התהפוכות, הספר מעורר הזדהות, גם בקרב מי שאין לו שורשים בפולין, כבת, כנכדה, כאשה, כישראלית.. הוא נגע בי בכל כך הרבה רבדים. רותו מודן מצליחה בדרכה האלגנטית להעביר מסר על הדברים החשובים באמת, בלי להטיף, אלא, ככה.. על הדרך. לטעמי זהו הספר הכי טוב שלה, גם 2 הרומנים הגרפיים הנוספים שכתבה למבוגרים - מנהרות וקרוב רחוק מומלצים בחום.”

“**** טוב, ספר שכותרתו ״מנהרות״... לא בדיוק האסקפיזם האולטימטיבי, הא? אנא האמינו לי כשאני כותב שלא הקדשתי לשם הספר מחשבה מעמיקה כמעט בכלל, ולקחתי אותו מהספרייה רק בגלל שהייתי סקרן לקרוא אותו, גם כי אני מכיר את רותו מודן על רקע מקצועי (שנינו לימדנו במקביל בבצלאל, כשעוד לימדתי שם) וגם כי קראתי לאחרונה שמודן נתבעה לדין לפני מספר חודשים על רקע שימוש שעשתה לכאורה בדמויות אמיתיות לצורך כתיבת”

“גם ספרה השלישי למבוגרים של רותו מודן המוכשרת להפליא מהנה ביותר. הפעם היא יוצאת מאזור גוש דן (מספריה הקודמים) אל ירושלים וסביבתה. בתחילה, הספר דומה במקצת לעלילת הסרט "הערת שוליים", אלא שבמקום החוג לתלמוד זירת ההתרחשות היא החוג לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. שוב קנאה בין חוקרים ותיקים ובכירים, שוב תחרות עזה על קרדיט על גילוי היסטורי, ניצחון בנוקאאוט של אחד החוקרים על עמיתו, מעורבות”

“אני חושב שזה הספר (אוי נו זה מציק להגיד רומן גרפי, מרגיש שזה סתם כינוי לקומיקס שלא יוציא אתכם אינפנטילים שקוראים קומיקס) הראשון של רותו מודן. גם פה, אין לי דעה מקצועית או חכמה מדי להגיד על תורת הקומיקס, איורים וסגנונות ציור, אבל אני חושב שאפשר להצביע מתי מדובר במשהו שויזואלית נראה טוב, ואני אוהב להעריך כאלה. את אסף חנוכה אני מאוד אוהב, ומסתבר שגם את רותו מודן. מזמן קראתי את "מנהרות" שלה, והנה לא”

“מצחיק, שנון, איורים יפהפיים. מעבר להומור ולעלילה רבת התהפוכות, הספר מעורר הזדהות, גם בקרב מי שאין לו שורשים בפולין, כבת, כנכדה, כאשה, כישראלית.. הוא נגע בי בכל כך הרבה רבדים. רותו מודן מצליחה בדרכה האלגנטית להעביר מסר על הדברים החשובים באמת, בלי להטיף, אלא, ככה.. על הדרך. לטעמי זהו הספר הכי טוב שלה, גם 2 הרומנים הגרפיים הנוספים שכתבה למבוגרים - מנהרות וקרוב רחוק מומלצים בחום.”